"הפרח בגנך"? רגע, זהר ארגוב נמצא כאן? שימו לב למילים "את עולמי" ו"בתוך לבבי". מצד שני: במוסיקה אין שום זכר לשיר של ארגוב, אבל בדף המצורף מודה איגי דיין, כי אימץ במודע את המלים מתוך שירו הקלאסי של אביהו מדינה בביצועו הבלתי נשכח של זהר ארגוב.
השיר – על מהות האהבה שצומחת ומלבלבת לטווח ארוך, אושר גדול, מצב שאינו מובן מאליו, שאסור שיכניס לאופוריה, ולכן השאלה שהאוהב שואל: "כשאת נסוגה לתוך שיגרתך, האם אני שם קיים בעולמך, הפרח בגנך?" השאלה מהטקסט של אביהו מדינה נשזרת יפה לטקסט החדש.
המוסיקה – מנגינה וקצב שעולים למסלול אמצע הדרך, מתיידדים בקלות עם האוזן. איגי מספר את הסיפור בקול נמוך רגיש ומתכוון. ככל שהשיר מתקדם – מתעצם הרגש, והצלילים מחלחלים אל מתחת לעור עד כדי הזדהות אמוציונאלית עם תחושות היוצר והזמר. זהו "הפרח בגנך" של איגי דיין, שיופיו וקסמו עומדים בפני עצמם.
דיברנו על פחד / עד שזה נהיה מפחיד / טיפסנו על הר אולי אפשר/ מכאן להשמיד/ אֶת צִי האויב
שאורב לכל אוהב/ אֶת מה שמוצפן / ורק בזמן נִגלָה / להכאיב
ואיך בלילה קר עמדנו ערומים רועדים/ וכשהאור חזר היינו כבר שוב ילדים
אַת עולמי- נושבת בדמי/ אַת עולמי- השביל אל עצמי/ נמתח לֵילִי לאורך יומך/ נטוע כמו נס/ הפרח בגנך
דיברנו על מזל / מלאך עם חיצים/ על מקום מֵעַל / שם גורלות נחרצים/ וכל אותה הדרך היה מקום בתוך לבבי/ הייתי נער אבוד ביער / תועה בדרכי
ואיך בלילה קר עמדנו ערומים רועדים/ וכשהאור חזר היינו כבר שוב ילדים
אַת עולמי- נושבת בדמי/ אַת עולמי- השביל אל עצמי/ נמתח לֵילִי לאורך יומך
/ שותל את השתיל / הולך לְאורֵך/ אל השבילים הלא ידועים/ כמו שבאמת אנחנו נוגעים/ כשאת נסוגה/ לתוך שיגרתך/ האם אני שם / קיים בעולמך/ הפרח בגנך