למה בישראל?

חגיגות יום הולדתו של בוב מארלי

0/5

רוח הג'ה הרסטאפרי של בוב מארלי חוזרת לנשוב בבארבי בפברואר לטובת הקופות הצוהלות. בשני ערבים יעלו זמרי ישראל לחגוג למארלי 69. (הוא נולד ב-6.2.45) לנו יש הרי תירוץ טוב: הוא אחד משלנו בזכות ה – Zion שהתרבות הרסטפרית אימצה. יש לנו עדיפות אצל הג'ה הזה. Jah Will Love Us.
אבל בואו נודה: זה אינו חג לאומי שלנו, גם אם חושבים על  Zion במובן ציון-ירושלים. זהו קודם כל חג לאומי של ג'מייקה, מולדתו. נכון, רגאיי היא מוסיקה בינלאומית, וקהילת המוסיקה הישראלית היא חלק מהעולם הגדול, מזדהה עם מורשתו, רוצה להרגיש קינגסטון בשני ערבים בבארבי, אבל מסורת חגיגות יום הולדתו אינה מעידה שהמוסיקה של מארלי נטועה בתרבות המקומית, אבל הפוזה תנצח.  
הוא היה Rebel, מורד נצחי, ואנחנו רוצים לחוש קצת rebel, למרות שזה אינו תחום ההצטיינות/ התמחות של זמרינו. נרקוד את הרגאיי של מארלי, ונחזור לבתינו שמחים וטובי לב. נרגיש שאנחנו חלק מהעולם הגדול, נהיה קוסמופוליטיים, אבל Rebel – לא תודה.
יש ישראלים אחדים, שהרגאיי נשמע כבר חלק מהדי.אן.איי שלהם כמו עמרי גליקמן מ"התקווה 6", מה שאי אפשר להגיד על מרבית הזמרים הלוקחים חלק בערב ההוקרה לבוב מארלי. התעוזה של עמרי גליקמן מגיעה עד ניסיון לשיר בהיגוי הג'מיי'קני המתגלגל, ביכולת ההזדהות המגיעה עד רוטס רגאיי בתערובת אנגלית ועברית.
"התקווה 6" נמצאת חזק על המפה הבין תרבותית, כמו הרבה להקות רגאיי שמוצאן אינו בג'מייקה. ומתיימרות להיות Roots רגאיי, אבל זוהי מגמה שהתפתחה בעולם מאז שנות השבעים: הרגאיי יצא מגבולות הקהילה האפריקאית-ג'מייקנית-קריביאנית והגיע גם למיינסטרים של הפופ החל מג'ימי קליף עם להיטים כ – Many Rivers To Cross, Wonderfull World, Beautifull People דרך  פרוגרסיב רוק עם כריס בלקוול בבריטניה, פסטיבלי reggae sunsplash, להקות פופ כמו UB40. ההשפעות של אמני רגאיי כבוב מארלי הגיעו לאינספור זמרים והרכבים מז'אנרים שונים – רוק, פופ, דאנס, פולק. המהפכה הזו של הפצת הרגאיי כמעט כחלק אינטגראלי של תרבות הרוק היא ללא ספק אחת המהפכות התרבותיות הבולטות בעולם המערבי החל משנות השבעים.
אצלנו קושרים את הרגאיי לאיזשהו "גרוב ישראלי" שמחבר את שאנן סטריט לאלרן דקל, לעומרי גליקמן, גיל יאלו (זבולון דאב סיסטם), לאקסום. מה להם ולבוב מארלי? אין לי מושג. אבל מגמת הגרוב הזו תביא את הקהל  לערבים שחוגגים את יום הולדתו של בוב מארלי, ותאריכים הם תמיד סיבה למסיבה, גם אם היא מונעת משיקולים מסחריים.


רגאיי הזרעים השורשים וכל השאר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות