נער בן 16 שר שיר אהבה למבוגרים. יש לזה שוק. כל מה שנדרש הוא קול יפה. העתיד אולי יוכיח כי צומח כאן איזה אייל גולן חדש. אגב, אייל גולן היה קונה את השיר, אם כי לא בטוח שהוא היה הולך על הראפ של ארקדי דוכין (אלא אם כן הוא מסתכן במהפך קטן)
על האמינות נפסח. ארקדי דוכין אולי בודק את השטח. הוא כנראה יקבל הרבה טלפונים אחרי השיר הזה. למה? כי השוק ה"מזרחי" משווע לשירים כאלה. בקומוניקט כתוב, משהו על "ג'סטין ביבר הישראלי". יש למישהו הסבר מה הקשר? בטח לא המוסיקה. אולי המעריצות? אבל אנחנו עדיין פרובינציה כזו, שהן יעדיפו אייל גולן על פני בתול בן 16.
בלדה פופ מלודית שמתיישבת על טון כמו-מיוסר של נער בעל קול מסולסל המתרפק על מילות אהבה מנופחות רגש. הכי אמין – קטע הראפ של דוכין. השילוב של הקטע הוא הצד החזק בשיר הזה. כל השאר – נעים זמירות אבל שטחי ולא אמין.

שוב הצלילים עפים מהפסנתר/ זו את שמנגנת/ מול החלון שלך יושב חולם/ האם גם את חולמת?
עד שלא אראה אותך צוחקת/ עד שלא אדע שאת שמחה/ לא אשן ולא אחיה בשקט/ עד שלא ארגיש אותך קרובה
עד שאגע בך/ לא אוכל לנשום/ ולא תרצי ללכת/ שנינו נהיה אחד/ בסוף היום/ בוואלס צלילי שלכת
עד שלא אראה אותך צוחקת/ עד שלא אדע שאת שמחה/ לא אשן ולא אחיה בשקט/ עד שלא ארגיש אותך קרובה
נופל, נופל…/ נשען על דלתך/ נופל, לוחש/ רוצה את ידך
כל היום מתגלגל ברחובות/ ולא מצליח לעצור וליהנות/ כי את לא כאן, ונעמד הזמן/ אז מסתובב כמו אף אחד ולא מבין לאן/ אולי רק לשנייה, תסתכלי על תביני/ אין לי אף אחד, חייכי אלי תסכמי/ אתן את כול כולי, וכל השאר שולי/ צאי אלי ותחבקי אותי, חבקי אותי, נשקיני…
עד שלא אראה אותך צוחקת/ עד שלא אדע שאת שמחה/ לא אשן ולא אחיה בשקט/ עד שלא ארגיש אותך קרובה
נופל, נופל…/ נשען על דלתך/ נופל, לוחש/ רוצה את ידך