אסף אמדורסקי הבן ממשיך את בני אמדורסקי האב ב"שרים דודאים" עם החצי השני של הצמד – ישראל גוריון, למעשה הוא מוסיקאי של "ראש אחר", נמצא במחוזותיו הרוק-אלקטרוניות, אבל חוזר בלב שלם לשירים האלה, ואני מאמין – לא רק לצורכי פרנסה.
"פגישה לאין קץ" הוא שיר נצח. נפגשים איתו מחדש, כי קורץ מחומרים שמשאירים אותו חי. יש לו לפחות 11 ביצועים, כשהמוכר ביותר הוא של אריק איינשטיין. גרסת אסף, במלאת 20 למותו של בני, הניעה אותי לקחת סולם ולמצוא את הביצוע של בני ב"אני גיטרה – אוסף השירים היפים של בני אמדורסקי" בביצוע "השלושרים". השיר הוקלט ב-1969, לאחר שהשלושרים לא פעלו כבר כשלישייה. את בני אמדורסקי מלווה להקת הצ'רצ'ילים.
לא נשווה כמובן בין שני הביצועים. אין שני לבס-בריטון של בני. אסף לא עושה מאמץ להיות זמר אחר, גדול מכפי יכולתו. זה הוא, משאיר את השיר בפשטותו היפה. רוח הדודאים נושבת קלילה, והעיבוד לגיטרות משיב בו רוח חדשה. הטון של האב עדיין נושב בעורפו אבל כשאסף שר, הוא מעניק לשיר את יופיו-שלו המיוחד.
כי סערת עלי, לנצח אנגנך / שוא חומה אצור לך שוא אציב דלתים/ תשוקתי אליך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר אובד ידיים
לספרים רק את החטא והשופטת/ פתאומית לעד עיני בך הלומות/ עת ברחוב לוחם שותת שקיעות של פטל
תאלמי אותי לאלומות
אל תתחנני אל הנסוגים מגשת/ לבדי אהיה בארצותיך הלך/ תפילתי דבר איננה מבקשת/ תפילתי אחת והיא אומרת הא לך
עד קצווי העצב עד עינות הליל / ברחובות ברזל ריקים וארוכים/ אלוהי צוני שאת לעולליך / מעניי הרב שקדים וצימוקים
טוב שאת לבנו עוד ידך לוכדת/ אל תרחמיהו בעיפו לרוץ / אל תניחי לו שיאפיל כחדר
בלי הכוכבים שנשארו בחוץ
שם לוהט ירח כנשיקת טבחת /שם רקיע לח את שיעולו מרעים/ שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת / ואני .אקד לה. וארים
ואני יודע כי לקול התוף/ בערי מסחר חרשות וכואבות/ יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטף / את חיוכנו זה מבין המרכבות
תגובה אחת
יפה מאד. באמת. הביצוע הזה עולה בכמה מונים על הביוצע של הדודאים, לדעתי. כמובן, ישנו הביצוע האולטמטיבי – של חווה אלברשטיין. עדיין – עבודה מרגשת של אדם מוכשר מאד.