אם זאת מלחמה

משה פרץ

מילים: נעם חורב לחן: לורן בנג'מין עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי
4.5/5

שם השיר הכניס אותי לציפייה מסוקרנת. משה פרץ שר על מלחמה? הוא השתגע? למה לו מלחמה? הקהל שלו לא אוהב ממנו שירים על מלחמות. לא שלום ולא מלחמה, לא שמאל ולא ימין. שלא ישתנה לו לפתע פתאום.
אחרי שתי השורות הראשונות, התבהרו הדברים. גם אז, הייתה לי תחושה של שינוי דיסקט. אין פה חאפלה. אין פה בלדת אהבה ים תיכונית אינסטנט. אין כאן שיר רגיל להמונים. אנחנו במגרש יותר אישי. אפילו עטיפת הדיסק (פרץ מדוכדך-מכונס עם ראש למטה) אומרת שינוי.
על מה המלחמה? – על יציבות ביחסים. הבעיה שלו אינה רק איתה, אלא עם עצמו – "את יודעת אני מת מפחד, מת מפחד מעצמי". מבקש ממנה סיוע, להיות לצידו במלחמה האישית. זה המפתח לניצחונו.
אקורד הפתיחה (פסנתר), השירה הנחושה והמתכוונת, הקצב המניע, צליל החשמלית המשדרג, הטיפוס בסולם הרגש מובילים לאחד השירים החריגים-היפים –משכנעים של משה פרץ. ככה לא הולכים בתלם בטוח, ככה מנצחים את השיטה הבטוחה.

אם זאת מלחמה / אני לא נבהל/ אני כבר לא, אומר חבל/ על הזמן המבוזבז
שלא הצלחתי להחזיר/ כבר נגעתי, השתגעתי ושילמתי את המחיר.
אם זאת מלחמה/ אני לא נרגע, יש בי איזה דחף/ משוגע, להיות פתאום שפוי/ ולא לסמוך על המזל/ ולאהוב אותך יותר/ אם יש דבר כזה בכלל.
פזמון:
אם זאת מלחמה תהיי בצד שלי / את יודעת אני מת, מת מפחד מעצמי/ יותר אנ'לא מוותר יותר אנ'לא בורח/ אם זאת מלחמה / אז רק איתך אני עוד, אני עוד אנצח.
אם זאת מלחמה, אני לא נזהר/ כל מה שהתחיל עכשיו נגמר/ אורות דולקים, וזיקוקים
שהיו סביבי בחדר/ ומה נשאר פה ,רק אני ,רק אני / וזה בסדר
פזמון:
אם זאת מלחמה תהיי בצד שלי / את יודעת אני מת, מת מפחד מעצמי/ יותר אנ'לא מוותר יותר אנ'לא בורח/ אם זאת מלחמה / אז רק איתך אני עוד, אני עוד אנצח.
ואם זאת מלחמה, אני בצד שלך/ בואי לא נעשה את זה כל כך מסובך/ ואם זאת מלחמה, יותר אני לא בורח ורק איתך, כן רק איתך, אני עוד אנצח
פזמון:
אם זאת מלחמה תהיה בצד שלי ….

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כהרגלנו בקודש, את התוצרת הים-תיכונית אנחנו שופטים באמצעות קריטריונים אחרים, מקלים, שחס ושלום לא נחשב לגזעניים . אז יחסית לשאר החבר'ה מהצד ההוא של המפה התרבותית, משה פרץ אכן איכותי יותר ומעז טיפה יותר. וזהו. הטקסט עדיין מקושקש, עילג וחסר ערך, ההפקה והעיבוד צפויים כמו החתונה הבאה שמשה שלנו ישיר בה, והשירה שאין בה שום דבר שלא שמענו בערך מליון פעם לפני. אבל יש פסנתר. יש קולטורה. ויש להיט. זה מה שחשוב, לא? הלהיט? 'ככה מנצחים' הוא משפט בהחלט נכון. לא צריך להיות אומן של ממש, צריך לנצח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות