הזמר ג'יימס מרסר מלהקת Shins ובריאן ברטון (המוכר כדנג'ר מאוז, Danger Mouse) משגרים שר על אי הודאות שלו בקשר לחיים בעולם הזה Iמעניין איך אפשר לפזז לצלילי מסר כזה, אבל עובדה. המוסיקה מחזירה לאלקטרו פופ שמונים (בין "בי ג'יז" ל"אי.אל.או"), קצבית, מתקתקה, מלוטשת, אבל לא שירים גדולים. לא להיטים שבשבילם רצים לראות הופעה.
see the ashes on the ground
I know the world is burning down
And under the cold and empty moon
But after the disco all of the shine just faded away
הצמד מרסר-ברטון אינם מנסים להיות "התשובה" לצמד הצרפתי של דאפט פאנק. בהגדרה כללית – המוסיקה היא פופ פוסט דיסקו, מלודיות יפות וסאונד מעט רזה המגיע ממכונות תופים וסינטיסייזרים, המשמשים פס קול לשירים הנעים על קו מחשבות מהורהר-מלנכולי. מצוין Holding On For Life שיצא כסינגל ראשון לפני After The Disco – על פרוצה צעירה שמנסה "להיראות לא כל כך צעירה ואומללה" ברחובות פריז. הצלילים לוקחים למוסיקה של בארי גיב מהבי ג'יז. בסיכומו של דבר, האלבום אינו מאפשר להגדירו בנשימה אחת, פופ וכל דבר, ריתם נ' בלוז (Leave It Alone), בלדת פופ עתירת מיתרים סימפוניים (The Remains of Rock & Roll) – "אנחנו מעדיפים אהבה טובה מזהב ומה שנשאר מהרוקנ'רול", שר מרסר בסיום, ונדמה לי שזה מהות האלבום הזה.