שילה פרבר כבר מספקת שירים לדור הותיקות. האקורדים על הקצב בפתיחה מזכירים המון שירים אחרים. זה שיר אופטימי למדי. הדוברת בשיר קוראת למאן דהו לנצל את העובדה שהכול נגמר כדי לפתוח דף חדש. לכול יום יש שם חדש, אפשר להשתחרר, לנצל את הזמן החדש. זווית ראיה אחרת של פרידה. שיר קצבי, פשוט, מתנגן ונקלט משמיעה ראשונה.
נורית גלרון אינה מצהירה כוונות על התחדשות. זה שיר שמתאים לה, שיתן חצי דרייב עכשווי לקריירה שלה. נורית לוקחת את השיר של פרבר אל החלקה האומנותית שלה, בשדרוגו של יזהר אשדות, שנהנה בזמן האחרון לשמוע מיתרים עוטפים את השירים שהוא מפיק.
תגובה אחת
שמעתי שנורית כתבה את זה על הבן שלה שהשתחרר מהצבא…