Morning Phase

בק

הליקון
4.5/5

יש מי שמיהרו להגדיר את האלבום כטוב ביותר של בק. גם אם אם נסחפו, עדין מדובר באלבום מהטובים שלו, מזכיר את אלבומו המצוין Sea Change מ-2002, אם כי לא יהיה מדויק לומר שהחדש הוא המשכו. רבים מהנגנים שהשתתפו באלבום ההוא – נמצאים כאן. בק הוא מוסיקאי לא צפוי. זיקית. זו הסיבה שכל אלבום חדש שלו מסקרן. 
הקשבה שנייה ושלישית עשויה לקרב את האלבום למדף החובה שלכם. יש בו אלמנטים "קלאסיים" של פולק רוק סוף השישים-תחילת השבעים. משהו מניק דרייק (Heart Is a Drum), מניל יאנג (Country Down), פול סיימון (Turn Away)
אלבום של התבוננות פנימה. ב – Blue Moon מביע בק את תחושת העייפות מלהיות לבד. הבלדה Morning נשמעת כאילו פינק פלויד מנגנת קאונטרי. 
Blackbird Chain היא בלדת פופ נפלאה, מצטרפת לאוריינטציה ההרמונית המיוחדת של האלבום. אלבום של מוסיקאי ורסטילי, שאינו חושש לחזור לקווי מתאר של פולק-רוק אמריקני של פעם כדי לספר את סיפוריו העכשוויים ולהביע בפיכחון וביושר מופלאים את תחושותיו.

1. Cycle
2. Morning
3. Heart Is A Drum
4. Say Goodbye
5. Blue Moon
6. Unforgiven
7. Wave
8. Don't Let It Go
9. Blackbird Chain
10. Phase
11. Turn Away
12. Country Down
13. Waking Light

Beck – Morning Phase

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. התקליט הזה, יצירת המופת הזאת, היא ללא ספק עבודתו המושלמת ביותר של בק. הוא זמר נפלא, נעים לאוזן, ו..כן, גם סקסי להחריד. לטעמי התקליטים היותר שקטים-מהורהרים שלו הם גם המוצלחים ביותר. ורבותי שלא תהיה לכם כל טעות: התקליט הזה הינו יצירת אומנות, לא פחות. מוזיקה אמיתית, שורשית ומהלב. וכל כך, כל כך יפה. עם כל הזבל הדאנסי-פופי-ראפי שמנפח לנו את המוח בתחנות הרדיו, כבר כמעט שכחנו מה זו מוזיקה טובה. אז הנה, בק הגיע כדי להזכיר לנו. חמישה כוכבים, ובקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות