עיון ביקורת
לרכישה >>

פאקו, איננו (פאקו דה לוסיה, ענק הגיטרה מת מהתקף לב, פברואר 2014)

מוסיקה לטינית / קובנית /ברזילאית, מיוחד

שמעתי אותו בהאנגר 11 באוקטובר 2011. כתבתי אז על גיטריסט הפלמנקו המהולל: "פאקו דה לוסיה לא רק וירטואוז עילוי. הצלילים שיוצאים מאצבעותיו הפורטות הם תמצית הנשמה העממית בתוספת הטאץ' העכשווי והחדשני. ובעיקר הוא ממשיך לשמר על האותנטיות שלו. המוסיקה סוחפת לרמות חופש בנגינה, שלא תמיד ניתנות להשגה באולפן, במיוחד במופע פלמנקו חי שמתיימר להיות קצת יותר מפלמנקו, לפרוץ גבולות מעבר לסגנון הספרדי העממי. מלהיב"
עכשיו מודיעים לנו שהאצבעות האלה לא ינגנו עוד. הלב שהזרים אליהן דם – נדם. זה קרה במקסיקו. התקף לב. הוא היה בחופשה בפלייה דה כרמן. לא עוד פאקו דה לוסיה. עכשיו מורידים דיסקים מהמדפים.
תורת האבולוציה של הפריטה בגיטרה אינה יכולה להיות שלמה-מדויקת ללא פאקו דה לוסיה. אומרים על דה לוסיה שתרומתו לפלמנקו הספרדי משתווה לתרומתו של אסטור פיאצולה לטנגו הארגנטינאי. הוא נולד לפני 66 שנה כפרנסיסקו סנצ'ס גומס (בספרדית: Francisco Sánchez Gomes) אלחסירס, ספרד. יוצר וגיטריסט, מוביל קו של סגנון פלמנקו מודרני. כלומר אינו מוגבל רק לפלמנקו: הוא היה אחד מנגני הפלמנקו הבודדים שהצליחו ליישם גם ג'אז, קלאסי ומוזיקת עולם. חדשן ענק של הפריטה בהמצאות מלודיות, בעיבודים.
שיתוף הפעולה של פאקו עם זמר הפלמנקו האגדי קאמארון דה לה איסלה היה יוצא דופן בחדשנותו, ציון דרך במהפכת הפלמנקו המודרני. פאקו שיתף פעולה עם אמני הפיוז'ן אל דימיולה וג'ון מקלפלין, ושלושתם הוציאו יחד אלבום בשם "Friday Night In Sun Fransisco", שהפך לקאלט בקרב אוהדי הפיוז'ן. בתחום הקלאסי – פרשנותו ל"קונסיירטו דה ארנחואס", יצירתו הידועה של חואקין רודריגו – נפלאה ומיוחדת. הוא עבד עם ג'אזיסטים מודרניים כצ'יק קוריאה, עם ה"גיטאר טריו" – ג'ון מקלפלין, לאיר קורייל ואל דימיולה.
ב-1980 הוציא דה לוסיה Interpreta a Manuel de Falla שהוקדש למנואל דה פאלה, מלחין הספרדי הקלאסי ואוהב נלהב של הפלמנקו. "שירוקו" (Siroco) של 1987 ציין את חזרתו לפלמנקו. "מעולם לא איבדתי את השורשים במוסיקה שלי", אמר לוסיה בראיון  בשנות התשעים, והוסיף: "זה היה גורם לי לאבד את עצמי. ניסיתי בעת ובעונה אחת לשמור את המסורת וביד אחרת חפרתי במקומות אחרים כדי להביא דברים חדשים לפלמנקו"
הנגינה של פאקו בהופעות הגיעה לרמות חופש, שלא תמיד ניתנות להשגה באולפן, נשמת המסורת נשמרה, אולם מעולם לא הגבילה. דה לוסיה שיתף נגנים וגיטריסטים בעלי אוריינטציה ספרדית וגם פיוז'נית. תקשיבו לקטעים למטה. הם יסבירו הכל, גם את גודל האבדה לעולם המוסיקה.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו – פאקו דה לוסיה בפסטיבל הג'אז לברקוזן בגרמניה 2010


דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *