למה אתה למטה

אריק ברמן

מילים ולחן: אריק ברמן הפקה מוסיקלית: עידן רבינוביץ' ויוסי מזרחי
3.5/5

יכולים לשאול: עכשיו הוא נזכר שאין אצלנו מה שנקרא "זמר מחאה" אחד לרפואה, כזה שיהיה פה לכל החבר'ה שלימדו אותם שטוב למות בעד אדמה. באיחור של ככה וכמה עשרות שנים, מציע אריק ברמן שיר מחאה סטייל שנות שישים טוב לכל עת.
גם המוסיקה היא בסגנון אמריקני מסורתי, Folk Song כהמנון לשירה בציבור. כשבוב דילן פרח באמריקה בשנות השבעים, בישראל כמעט לא ידעו מי הוא. מה שאומר: לעולם לא מאוחר להתחיל להזכיר לאנשים צעירים למה הם צריכים להתכונן ולאן צפויים לרדת. האם צעירים מקומיים בגיל גיוס פתוחים לשירים כאלה? הסטטיסטיקות יוכיחו כי המוטיבציה להגיע לסיירת – חסרת תקדים.
אריק ברמן? – לאן נושבת אצלו הרוח? האם הוא מתכוון להגיע לכיכרות? האם קם פרוטסט סינגר חדש בישראל, או שזוהי גחמת מחאה חולפת ברוח?

הם לוקחים אותך למטה / לוקחים אותך למטה/ לוקחים אותך למטה/ הם לוקחים אותך
הלכת לבית-הספר/ לימדו אותך היסטוריה/ הם לוקחים אותך אחורה/ הם לוקחים אותך
למדו אותך שטוב למות / בעד אדמה (זו או אחרת) / הם רוצים אותך בסיירת/ הם לוקחים אותך
בסוף היום אתה רוצה לברוח / לערפל קצת את המוח/ לוחץ על הכפתור / נשאב אל תוך המכונה/ בסוף היום אתה רוצה לצרוח / אבל לא נשאר לך כבר כוח/ למה אתה למטה? / למה אתה מטה למטה?/ הם לוקחים אותך
הם לוקחים אותך למטה/ לוקחים אותך למטה/ לוקחים אותך למטה/ הם לוקחים אותך
אז הלכת לסיירת/ לימדו אותך לשתוק/ "קשה יש רק בלחם"/ מסבירים לך
לימדו אותך ללכת/ בשלשות ולפי הסדר/ הם רוצים אותך בעדר/ אז הם לוקחים אותך
בסוף היום אתה רוצה לברוח / לערפל קצת את המוח/ לוחץ על הכפתור / נשאב אל תוך המכונה/ בסוף היום/ אתה רוצה לצרוח / אבל לא נשאר לך כבר כוח/ למה אתה למטה? / למה אתה מטה למטה?/ הם לוקחים אותך
ובתוך המכונה / תרגיל של פיקוד העורף/ הכן קברך לחורף/ רומזים לך
ואז המנחה צורח:/ "יש לנו מנצח!"/ הם לוקחים אותך למטה/ הם לוקחים אותך
בסוף היום אתה רוצה לברוח / לערפל קצת את המוח/ לוחץ על הכפתור / נשאב אל תוך המכונה/ בסוף היום/ אתה רוצה לשמוח / אבל "המשיכה" חבוב הוא לא סתם כוח/ למה אתה למטה? / למה אתה מטה למטה?/ הם לוקחים אותך

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אוהו, כמה זה קלישאי לשיר על ה-"הם", כאילו מדובר באח הגדול המונע מאינטרסים כוחניים, כאילו כל מה שמעניין את ה"הם" זה מניעים פשיסטיים חלולים. עולה לי בראש בסצינה המפרוסמת מ"החומה" של הפינק פלויד, בה ילדים נוסעים בסרט נע הישר אל תוך מקצצת בשר.
    טוב, לאומנים יש פריבילגיה לשחק את הטהור והנאצל, ולהתעלם מהעובדות והמצב האמיתי. כמה יפה היה העולם אילו ה"הם" לא היו שולטים בנו, השיות התמימים.
    אבל גם לי , כמאזין , יש פריבילגיה קטנה – לא להאזין לשטויות הללו שבונסף על זה שהן שטויות, הן עטופות במוסיקה משעממת עד מוות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות