אז מה? הייתם בטוחים שהפעם נעבור? ההימורים הרגיעו? שיר מצוין, הופעה פיצוץ, אמרו. אז אמרו. ישראל שוב מחוץ לגמר האירוויזיון. מיי פיינגולד בחוץ. פעם רביעית בארבע השנים האחרונות שאנחנו עפים. גם דנמרק לא האירה פנים. קראתי לפני התחרות תחזיות של כתבים מקומיים, שהפעם ילך קלי קלות. היה מישהו שאפילו דיבר על אירוח האירוויזיון הבא. עכשיו אפשר כבר להודות: מיי פיינגולד היא כנראה יותר קורבן של הדגל, שהיא הניפה, של התדמית הנוראה שיש לישראל בתבל, מאשר השיר וההופעה שלה.
הכחול לבן של פיינגולד לא סייע בלשון המעטה גם לדנה אינטרנשיונל שלא עלתה ב-2011 עם "דינג דונג", איזבו שהודחו ב-2012 עם השיר Time, מורן מזור שחזרה הביתה ב-2013 עם השיר "רק בשבילו" .
מצבנו באירוויזיון דומה בערך לכדורגל. אפילו לגמר כבר איננו עולים. בכדורגל אין תירוצים. ניצחון הוא ניצחון. באירוויזיון תמיד אפשר להגיד, שכל העולם אנטישמי, ושאנו עם לבדד ישכון, ובכלל זה לא הזמן לצפות לדוז פואה, כי פוליטית אם מחפשים דרך להודיע לנו על כך, שאנו עם לבדד – אין כלי טוב יותר מאשר תחרות פופ בינלאומית המגיעה לבתים של מאות מיליונים.
צריך כבר להודות: תם עידן "א ב ני בי", "הללויה", "דיווה". היום מצביעים באס.אם.אסים. תוצאות העלייה לגמר נקבעות ע"י מסה של מצביעים, שהשם ישראל הוא עבורם, ככל הנראה, כמו בד אדום לשור.
בשנת 2012, כיומיים לאחר חצי הגמר הראשון בו לא עלתה ישראל לגמר, הודיעה רשות השידור, כי היא שוקלת לא להמשיך את השתתפותה של ישראל בתחרות בשנים הבאות. גורמים ברשות השידור טענו אז שמאחורי הקלעים מדינות המשתתפות בתחרות עושות מידי שנה מניפולציות שונות לגבי חלוקת הניקוד. אלה מותירות לכאורה את ישראל באופן עקבי מחוץ לגמר ועם סיכויים נמוכים לזכייה, אך למרות זאת, ישראל השתתפה באירוויזיון 2013. האם הפעם תשקול רשות השידור מחדש את השתתפות ישראל, לאור העובדה כי גם הצטיינות לא תסייע. השיר השנה זכה לתגובות מצוינות, ואף כיכב ברשימת השירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לעלות לגמר.
גם בשנה הבאה כנראה יימצא הקומיסר שיטען, כי המשך השתתפותנו באירוויזיון נועדה לשפר תדמית העל-הפנים של ישראל בעיני הגויים, שנוכחותנו בתחרות היא חלק מקמפיין ההסברה של ישראל. אבל התדמית הזו, מתברר יותר ויותר, היא כבר המכשול הגדול של נציגי ישראל בתחרות.
זכייה באירוויזיון אינה מעידה על שומדבר, ואני חוזר – שומדבר באשר לערך הסגולי האומנותי של המוסיקה המקומית, ייחודה של המוסיקה הישראלית או עליונותו של הגן היהודי. מה שראינו אמש היא אותה תחרות קיטש צבעונית, שבה רוב הזמרים הולכים על מניפולציות פופ שבלוניות כדי לזכות בכמה שיותר נקודות.
אז שננסה עוד פעם בשנה הבאה? שנרים שוב את רף הציפיות? לא חייבים. ממש לא. התדמית הפוליטית הגרועה, אי השתייכות ישראל לגוש מדינות – בעוכריה. צריכים להודות: על המפה הגיאוגרפית אנחנו  אסיה, לא אירופה. על המפה הפוליטית: מדינה כובשת. אז למה להתעלל בזמרים ובזמרות שעושים את מיטבם כדי לייצג את הדגל הלאומי?