געגועים לסאן רמו ולדוז פואה של פעם

הנוסטלגיה חוגגת

מלון פסטורל כפר בלום
0/5

"כשתאלם תרועת הפסטיבלים /ילבלבו שירי אהבתי / אני יכול לשמוח איך שבא לי" (נעמי שמר)
תרועתם של פסטיבלים רבים נאלמה, אבל השירים ממשיכים ללבלב. צרור להיטים הגיעו להתקמבק בסופשבוע במלון פסטורל בכפר בלום. נקרא לזה החופש בבית הבראה בהיבט נוסטלגי או: "איזראל – דוז פואה" – שמו של האירוע.
זה אומר: מקבץ-ממרח מתקתק של להיטי יורופופ, סאן רמו, אירוויזיונים ופסטיבלי זמר. כל הטראש הזה בחבילת סופשבוע. לא בא לפעמים להתרפק? בא. הגיל? – קובע.
זה אומר לקבל שלוש פעמים "וולרה" ולהישאר בחיים. אמצע-סוף שנות השישים היה פסטיבל אחד שחיכינו לו יותר מאשר לפסטיבל הזמר. הוא התרחש מידי שנה בעיירה סן רמו. מיטב זמרי איטליה והעולם עלו אליו לרגל.להיטים איטלקיים לא מעטים עשו עליה: חברו את טוטו קוטוניו עם דורון מזר ותקבלו את "אני חוזר הביתה". חברו את שימי תבורי עם Re Di Denari Il של הזמרת נדה ותקבלו "בואו ונשירה"
לצורך המחרוזת "מנאפולי עד סאן רמו" התייצבו הזמר אבי ונטורה והזמרת הילה בן דוד (הזכורה לטוב מ – beautiful בקדם אירוויזיון) בליווי תזמורת. הזמן הוא שופט עליון. הקהל לא שכח. פופ איטלקי של השישים-שבעים לא נשאר אי שם בשישים ובשבעים, הוא עבר את מחסום הזמן. שמות כדומיניקו מודוניו, אדריאנו צ'לנטנו, ג'יאנו מורנדי, ג'יליולה צ'ינקוונטי, פפינו די קפרי, ניקולה די בארי יוצאים מהמחבואים הנוסטלגיים, מעוררים ריגושים חוזרים.
"רוברטה" של פיפינו דה קפרי חוזר בגדול. הילה בן דוד לקחה אתגר גדול לשיר "קרוזו" המזוהה עם ענקי זמרי האופרה וגם שרה טוני הקטן של Cuore Matto ואת Me Che Freddo Fa המוכר מנדה. אבי ונטורה הוכיח שהוא מתקרב ל"בל קנטו" ב"הו סולו מיו". הקהל ניסה קולו-כוחו ב – L'Arca di Noe המוכר כ"פרטירה", שירו של סרג'ו אנדריגו וגם ב – I'Italiano של טוטו קוטוניו. המוכר מ"אני חוזר הביתה" של דורון מזר לסיום.
לחזור הביתה אל מחוזות ילדותינו, כאשר הטרנזיסטור ואנחנו חיכינו לסאן רמו. הזמן המודרני הזה עף כמו טיל קדימה. ונטורה ובן דוד עצרו לנו אותו לשעתיים, שבהן הרגשנו חלק מועד עובדים בחוויה אנכרוניסטית של – הכל כלול.
מנה שנייה – "דוז פואה" להיטי האירוויזיון הגדולים בכל הזמנים. מגישים נעה לוי מלהקת "ווטרלו" ועודד גולדשטיין מחבורת "ווקה פיפל". מחוגי הזמן מראים 1973. השיר הוא Tu Te Reconnaitras של אן מארי דוד מי שזכתה באותה שנה כנציגת לוקסמבורג בצרפתית. השניים לא מרחיבים הרבה. תן לשירים לזרום. הקהל יסלח לך אם לא תחפור בהיסטוריה. פחות נסלח הביצוע של  Eres Tou הזכור מהלהקה הספרדית Mocedades. עודד גולדשטיין ניסה ג'וני לוגן, שזכה פעמיים באירוויזיון כנציג אירלנד. בלוטות הנוסטלגיה נשארו רגועות גם למשמע מחרוזת אירוויזיון 1979 מירושלים עם "גינג'ס חאן" של גרמניה, "סוקרטס סופרסטאר" של יוון. Save Your Kisses של להקת "אחוות האדם" שזכתה ב-1976, הזכיר ימים יפים של האירוויזיון.
בשבת בצהריים מוגש הקינוח: האחים עוזי וחיים אסנר הגיעו עם צמד מערכות קלידים וחבילת שירים למחרוזת – שירי פסטיבלי זמר (מ"ערב בא" ועד "הללויה") שהתערבבה עם שירים שונים מהרפרטואר הוותיק וקטעי קישור שנגעו בסטנד אפ. לאחים יש סדרת ערבי זמר נודדים לפי נושאים (גשש חיוור, יוסי בנאי, אריק איינשטיין, נעמי שמר, להקות צבאיות), וגם פותחים במה לזמרים שונים. עלו ובאו אופירא גלוסקא, אסנת זנו, מומי לוי ונעה אסנר המצוינת (בתו של עוזי)
נוסטלגיה? האחים אסנר החזירו לכפר בלום את קונספט מופע אמנים בסגנון הוראייטה שאו. בידור ומוסיקה מכל הבא ליד. מועדון זמר פלוס. שירה בציבור עם סיפורי השירים. הנושא הפעם: פסטיבלי הזמר. ואטרקציות: מומי לוי בין "הלוואי" (של בועז שרעבי) ל"פתאום עכשיו פתאום היום" (אתר-הולנדר המוכר משלמה ארצי) משתטה בפנטומימת פרצופים סגנון ג'רי לואיס על "מכונת הכתיבה" מאת לירוי אנדרסון. אופירא גלוסקא עושה את "מרים בת ניסים" של אלתרמן ווילנסקי בסגנון שושנה דמארי במבטא אסלי תימני וביידיש. תרשו למבקר שבי לעשות הפסקה ולנוח. לפי תגובות הקהל, תרועת הפסטיבלים לא נאלמה.

בתמונות: הילה בן דוד ואבי ונטורה, מומי לוי, האחים אסנר, מומי לוי-אסנת זנו-נועה אסנר, אופירה גלוסקה, נועה לוי ועודד גולדשטיין

וידיאו 1: מחרוזת סאן רמו עם הילה בן דוד ואבי ונטורה.

צילום: מרגלית חרסונסקי

    

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות