הבסיסיסטית ענת פוירשטיין שזרה חרוזים על יחסים בינו ובינה כדי להוציא לפועל הפקה מהוקצעת-מהודקת, נשלטת ע"י מקצב הפאנקיי (Funk) האפרו-אמריקאי , שתומך היטב בעברית, כאשר חוט השדרה המחבר את החוליות הוא נגינת הבס שלה.
"איך עדיין אין לי כסף/ ועדיין יש בי עצב/ רק אותו חיבור לקצב/ אומר שאלי זה שווה את הכל"
החיבור הוליד הרכב של כ – 8 נגנים, כולל 2 זמרות – ליאור קודמן וטל מגן. באגף העיבודים אני מוצא את שמו של אייל מזיג פרט לענת עצמה ועודד מאיר. מזיג העניק את הטאץ' שלו ל"חשמל" עם אלמנטים של צליל פילדלפיה. (על סיום יחסים משחרר: כשהיא סוגרת מעגל – היא יכולה לרקוד בחדר) שי מעוז הוא הקלידן, שבלעדיו היה חסר הטאץ' הג'אזי החיוני. בחטיבת הנשיפה – חבורה מיומנת מוצאים את אדיר כוכבי ורועי חרמון בחצוצרה, קובי סלומון, אילן אדירי ועופר פלד בסקסופון, עודד מאיר בטרומבון.
"אין כמו בבית" – שיר הגעגועים הביתה בחו"ל תורגם לבלדה ארוכה בעיבוד בנוסח "דם, יזע ודמעות" – טל מגן מצוינת כאן כזמרת סול-ג'אז.
פוירשטיין עמלה על חריזה מדויקת, פונקציונאלית שמסייעת לזרימת השירים. גברים עומדים במרכז השירים: על הגבר שהחליף גם אותה "קמה מאוחר/ כמה שנשבר/ לדעת שיהיה אותו דבר מחר … ואתה תמשיך עם אותה תוכנית/ עם עוד אחת זמנית". על ההוא שנראה כמו כלב מרחרח אבל לא בטוח שהוא נושך כמו שצריך. כאן ב"באס תופים" שירתה היא הפחות טובה בהשוואה ל שתי הזמרות שלה. ליאור קדמון שרה בתשוקה ובכוונה את "מחכה לאהבה" – על מה שהיא מדמיינת מטיול עם העזר כנגד. בלדת פופ עם טאץ' ריתם נ'בלוזי.
צליל הפאנקי מניע את השיר ההומוריסטי "נמר פנתר" שנשמע כמו שיר ילדים, מעובד אפקטיבי לצליל בס : "אם הייתי תנין/ הייתי בולעת כל מה שמשמין/ עוגות קצפת נחש/ שוקולד ודבש/ גם פקח עם משאית וג'ק/ כל מי שמאחר עם הצ'ק".
קצב מידטמפו ומנגינה סולידיים יפים מניעים את "התמכרות" בשירתה המצוינת של ליאור קדמון – על רצון להמשיך מתח יחסים ללא מגע. "אין כאן דבר/ אבל כל עוד אפשר לרכב על רוח/ אני עוצמת את עיניי".
טל מגן שרה בטון המהורהר והמתכוון בלדה מעוטרת בגוון ג'אזי בצליל הפלוגלהורן של אדיר כוכבי. הר-נ-ב הפאנקי של "דיסקו" דינאמי קליט ומרקיד בצליל משויף – על איך שהעולם נראה אחרת בעיניה יחד איתו. כמעט באותה רוח ועם תוספת סמבה – "ארץ" וצליל חליל ג'אזי יפהפה של איתי קריס, בטקסט סתמי משהו על הכוכב עליו אנו חיים.
"פיירסטון" של ענת פוירשטין מצליחה ליצור אינטראקציה מרנינה בין חריזה עברית פשוטה ואקטיבית ובין מוסיקה שחורה, מוגשת במנגינות קליטות על מצע פריך של תזמורי פאנקי וריתם נ' בלוז משובחים.

שירים: הנה זה בא, חשמל, אין כמו בבית, אחת זמנית, באס תופים, מחכה לאהבה, נמר פנתר, התמכרות, אולי, דיסקו, ארץ.
מילים, מוסיקה והפקה מוסיקלית: ענת פוירשטיין.