פרשים שחורים

מאור פרץ

מילים ולחן: מאור פרץ
4/5

צליל גיטרה חשמלית סטייל מזרחי חובר לצליל אקוסטית, כפתיח לטון הדרמטי של מאור פרץ (משה בין הצבע של נתן גושן למלודרמה של רפי פרסקי) המתאר סיטואציה של מי שנשאר לבד מול דמות אהובתו הספוגה בכל מקום בבית. מנעד הדרמה של פרץ מתעצם בבית השני, כשהוא מתאר תמונה המתבססת על קונוטציות של פרעות וטבח (פוגרום). כל עוד לא יקרה משהו קיצוני נורא מהסוג האלים הזה – הוא נשאר איתה, עם זיכרונה.
לא ברור אם הדרמה הזו טעונה בכעס משום שעזבה אותו או על עצמו בגלל שנתן לפרידה להתרחש. גם לא ברור אם חסרונה הוא תוצאה של פרידה בין אוהבים או של מותה. חוסר הבהירות מייצר מסתורין שלתוכו נכנס "המערבון" האלים, והתשובה על השאלה מה קרה באמת – נשארת באוויר, לוטה בערפל.
למרות חוסר האינפורמציה, תחושת הנואשות בקול הדואב מצליחה לשדר מצוקת אמת, במנגינה וקצב שמעלים את מפלס הכאב לדרגה של תוגה עצומה.

עיבוד: מאור פרץ, לימור בכור, יפתח בר, נדב ביטון, נעם טל הפקה מוסיקלית: נדב ביטון

בכל הבית הגדול הזה , אני נשאר לבד
עם העצב שלך בקירות והטעם שלך באוויר
בכל הבית העצום הזה , שבחרנו יחד
טלוויזיה גדולה בסלון אהיל בחדר השינה

עד שלא יבואו פרשים שחורים אני אתך
תראי איך הם שוחטים את הבהמות
תראי איך הם שורפים את האסמים
דוהרים אלינו…

וכל הקיץ הארור הזה חוזר אלי עכשיו
עם היופי שלך מרחוק והכעס שלי בראי

עד שלא יבואו פרשים שחורים אני אתך
תראי איך הם שוחטים את הבהמות
תראי איך הם שורפים את האסמים
דוהרים אלינו…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות