בימים שמייקל ג'קסון חוזר כהולוגרמה, ג'אסטין טימברלייק (33) צריך להציע משהו מפתיע משלו. לא בטוח שהוא המציא את הגלגל, אבל הגלגל שלו מרשים מאוד כשאו. מייקל ג'קסון הגיע גם לכאן. ברוחו, בתנועותיו. ואפילו בקאבר אחד.
טימברלייק הוא תלמיד מצוין. אי אפשר להגיד שהוא לא התקדם מאז להקת הבנים נ' סינק. להקת טין אייג'רס שהתחרתה בבקסטריט בויז. הקהל הזה, שרובו בנות, יגיע ככל הנראה גם להופעה של הבקסטריט בויז.
השאו שראינו הוא חלק מהמצאת עצמו מחדש כשאומן מקצוען. זה הקול הגבוה, שמגיע עד פלצט מצוין, גםהרקדן ,שהריקודים הם חלק אינטגרלי מאוד בהופעה. הכוריאוגרפיה כמו מסונכרנת למוסיקה. היא נכתבה תו לתו.
די לקבל את FutureSex/LoveSound כדי להבין את מהות השינוי שחל בו, שלא לדבר על The 20/20 Experience, ברוח האלקטרוניק פופ סול דאנס העכשווי.
טימברלייק הוא תערובת של פוסט מודרני ואולד פאשן. הריקוד שלו מזכיר את סגנון ה – moonwalks של מייקל ג'קסון. בשביל התרגילים האלה צריכים להתאמן הרבה. הויזואליה לא פחות חשובה. גם קאבר ל – Human Nature של מייקל הגיע. ואם הצדועת לקלאסיקות, טימברלייק הציע גרסה לאלביס של  Heartbreak Hotel.
טימברלייק נמדד היום בהפקה הקצבית, בחיבור בין שירה ותנועה. מבחינה זו הוא יכול להיות אוניברסיטה להרבה הפקות "שחורות" שיוצאות מבתי החרושת לפופ בארה"ב, גם הפקת הסאונד מלוטשת בהדגשת צליל חטיבת כל הנשיפה.
טימברלייק הוא פרפורמר. הוא שם את כל משקל ההופעה שלו יכולות ההצגה, בחיבור בין שירה ותנועה. הקלות בה הוא מעביר שעתיים בתנועה נונסטופ הם מאסטר קלאס בהופעות ענק.
טימברלייק עושה שימוש באלמנטים מז'אנרים שונים – סול קלאסי, סלסה, דאנס, ריתם נ'בלוז.
טימברלייק מקצוען. יש שילכו רחוק ממני, ויכנו אותו "גאון". גם כותב, גם שר, גם רוקד. שערורייה לא? אי אפשר שלא להודות: זה  המוצר הטרי ביותר נכון עכשיו בכל מובן של הפקה מוסיקלית. הוא נמצא בתחנת הריתם נ' בלוז החדשה שלו שנבנתה זה מכבר, מודרנית, מגוונת, מרתקת במקצעיותה.
האם זה מספיק? מה שראיתי בפארק הוא שאו סופר מסחרי, עטוף בכל מה שמסמל את ההפקה האמריקנית הגדולה מן החיים. מלא בג'סטות של שאו, שמאפיל לעיתים את האמן עצמו ומשאיר אותך מעט קר ומרוחק.

צילום: סיוון פרג'