האלבום נפתח בצריחתו של עורב ובהמשך אחרי צליל כינור פיוטי שרה מקהלת ילדים בקולות מלאכיים "כולנו הולכים לגיהנום". הקטע מונע ע"י קצב וממשיך ל-AMOR האמביינט טריפ הופי. הכישרון שמגיע מהונגריה עסוק בלהכין תבשילים פופ אתניים מיוחדים, מאוד לא שגרתיים, טריפ הופ, פולק אירופאי , דאונביט, רוק, ג'אזי, פאנק. מנגינות יפות מתחברות לקצבים דיגיטאליים, לקולות מרוחקים. YONDERBOI במסגרת הלא קונבנציונאלי, נכנס גם לתחום האלקטרוני בנועזות ראויה, בקטע שיש בו מסתורין ומתח כמו TRAINS IN THE NIGHT. קטע דאנס הזוי משהו, ראוי בהחלט להיכנס לקלאב-דאנס כדי ליצר אווריה פסיכודלית. אני שולף משפט יפה מאחד השירים – "גם אם זכית בניצחון, עדיין עליך לחתוך את שרשראות הרע באהבה". עוד משהו ביזארי – SOULBITCH, גיטרה בלוזית, קצב איטי, קולות צרחניים הזויים. אלבום מיד-דאון טמפו מלנכולי, קצב מונטוני, מוסיקה סינמטית, שמגלים את נדבכיה מהאזנה להאזנה. עכשיו מסקרן לחזור לקודם שלו – Shallow and Profound