Hang Up הפותח מסמן את תחילת הסערה המלודרמטית. פיטר מרפי צורח ונוהם. השם Lion הולם. נשמע חיה הלוחמת על חייה. אלבומו העשירי. מרפי חגג ב-2013 35 שנה לבאוהאוס בסיבוב שנקרא Mr. Moonlight Tour, סולדאאוט בכל מקום. בעיצומם של ההופעות, הוא הקליט את Lion, ההמשך ל – Ninth של 2011. מה עבר-עובר עליו? האלבום מאוד אמוציונאלי-דרמטי. יש מי שהגדיר – אופרת גותית אפלה, שתאמה המפגש המחודש עם Bauhaus. אכן כמעט כל רצועה נשמעת מיני אופרה.
אמנים רבים ברוק יוצרים את יצירותיהם האולטימטיביות בראשית הקריירה שלהם, ובהמשך מנסים למחזר-שחזר פורמולה. אצל פיטר מרפי היצירה הולכת ומעמיקה. מספרים כי מפיק האלבום Youth לחץ עליו לכתוב מהר כדי להוציא ממנו דברים, שניתן להוציא רק תחת לחץ. גם הפגמים הם חלק מהקונספט של אלבום שמגיע מנשמה כאובה.
אתה מנסה לעקוב אחרי טקסט ולעיתים נשאר באפלת הדרמה. ב – I Am My Own Name מצאתי שורה: "Don't project your misguided imagery onto me". פיטר מרפי עדיין – משורר הרוק הגותי. נמצא על תדר חזק משלו, לא מושפע מדבר, טעון ומלא השראה. פרט לכך, ההפקה, רמת הנגינה מעניקים לקול הדואב שלו את ה – Mood התואם. מסוג האלבומים שמשייכים את מרפי לחבורה על ייחודית, מהסוג של דיוויד בואי, ג'ים מוריסון.
1. Hang Up
2. I Am My Own Name
3. Low Tar Stars
4. I'm On Your Side
5. Compression
6. Holy Clown
7. The Rose
8. The Ghost of Shokan Lake
9. Eliza
10. Loctaine
11. Lion
