בסיומו של האודישן, אחרי שאביב גפן קשקש אמירה שטחית ומתחסדת על מוסיקה וזמרים מזרחיים, אמר גילי ארגוב משפט פשוט: "אני בדה-וויס, כי החלטתי להיות מפורסם". ישר ולעניין – אחרי כל החפירות של השופטים המתמוגגים. גילוי נאות שהיה חזק יותר מכל הקשקשת ששמענו מהשופטים.
רצה לומר: די, נשבר לי מהמצב המחורבן שלי. בוא ננסה פעם מקפצת פריים טיים. אם הם רוצים לנצל את השם שלי כבן של המלך לטובת הרייטינג, אני ארים את הכפפה ואשחק לפי התסריט שלהם – בן של מלך. בריאליטי כמו בריאליטי – למשחק יש חוקים. מדובר בהצגה, ואני הולך להיות השחקן שהם מבקשים שאהיה. רוצים נסיך? – בואו ננסה.
אחרי ששר יפהפה את "עוד דקה את נעלמת" של  אביו, זוהר, ניצב גילי ארגוב על הבמה, בוהה באביב גפן, שהרביץ נאום צדקני מתחסד נפוח מחשיבות וחסר עומק על מוסיקה מזרחית וחולייה כולל העושר (דירות פנטהאוז) של כוכביה. גילי לא הבין מה גפן רוצה מחייו. מה הוא רוצה להגיד לו? שהנה בפרק אחד של דה וויס נמצא הגואל של המוסיקה המזרחית?  נו, באמת.
גפן עובד בריאליטי. כשאתה עובד בריאליטי, אתה משחק לפי הכללים שמכתיבים, מחבר בין ילדותו העשוקה לילדותו של גילי, מרצה הרצאה רדודה על כישלון כל הזמרים המזרחיים, ומציע לו לכתוב ביחד "שירים לרדיו". והכל מפרק אחד בדה-וויס. אם אתה כל כך אוהב את הבן של המלך, למה זה לא קרה עד כה?
בזמנו הוציא גילי ארגוב אלבום שנקרא "לא נולדתי מלך". גם בפרק הזה הוא אמר בפשטותו הנפלאה: "זה לא קל ולא פשוט להיות בן של מלך", "ואני כבר שנים עושה את המאבק הזה, ואיכשהו נשארתי בחיים.
גילי ארגוב נלחם רוב חייו על חייו. נשאר ממנו בעיקר השם. הוא מתקשה לשחק בחייו גם את הבן של המלך.  דה וייס רוכבת על השם הזה – לא שלו, אלא של אביו. תרצו מניפולציית רייטינג שתוליד לא מעט ביצי זהב. המבחן עכשיו – האם אכן ישחק לפי כללי המשחק שלהם. האם יחזיק מעמד? תסריטאי התוכנית נערכו, מן הסתם, לכל תסריט אפשרי. הם בונים עליו סיפור, אחרת לא היו מקדישים לו פרק מיוחד. לאיזו דרגה תגיע הציניות? נחכה ונראה.