Caustic Love

פאולו נוטיני

לב גרופ מדיה
3.5/5

לא רק השם איטלקי. לפאולו נוטיני יש חזות של כוכב כדורגל איטלקי יפה תואר, אבל בתעודת הזהות הוא סקוטי למהדרין – ממחוז פייזלי, המוסיקה? מכוונת לאזורי דטרויט ארה"ב. הטון בוגר, (יחסית לגילו) תשוקתי, מגיע עמוק מבפנים, קול נשמה גבוה, מכוונן סול ישן סגנון השבעים. אבל לפי האלבום – עדיין לא החליט לגבי זהותו. סול, רוק, פופ. השירים קליטים, אם כי אינם מעידים על כתיבה מקורית ממדרגה ראשונה.
אלבומו הראשון, These Streets עם הלהיט Last Request, שיצא ב-2006, הגיע לפלטינה כפולה. השני Sunny Side Up, נמכר ב-2 מיליון עותקים באירופה.
חמש שנים אחרי, אפשר היה לצפות כי נוטיני יחתור לאלבום מגובש-ממוקד יותר. אבל לסינגר-סונגרייטר בן ה-27 כנראה לא דחוף להציג זהות אומנותית אחידה. האלבום נפתח בסינגל( Scream (Funk My Life Up סול פאנק אפביט מעוטר בצליל נשיפה, קולו המחוספס מעניק לשיר עומק ואמינות. נשמע כמו מי ששר שיר דת (ספיריצ'ואל) Let Me Down Easy הוא פופ סול מידטמפו, שמזכיר את ימי הזוהר של מוסיקת הסול של השבעים. גם בלדות הסלואו היפות One Day ו – Iron Sky משאירות את הזמר המסעיר הזה באזורי מוסיקת הנשמה האלה, ועדיין המכלול אינו מעיד כי נוטיני החליט מי הוא.

1. Scream (Funk My Life Up)
2. Let Me Down Easy
3. Bus Talk (interlude)
4. One Day
5. Numpty
6. Superfly
7. Better Man
8. Iron Sky
9. Diana
10. Fashion
11. Looking For Something
12. Cherry Blossom
13. Someone Like You

וידיאו: Better Man אקוסטי

     

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות