האם זה סיפורה של רוז פוסטאנס? גם אם לא, אנחנו צריכים להשתכנע שזהו סיפורה האישי. "חייתי חיים פשוטים", היא שרה, "לא אפריע לאף אחד. ניסיתי להסתיר כאב, המתנתי לזמן בו אשוב לזרועותיך. היינו יחד, אבל רוב הזמן בנפרד, מעולם לא הייתי חזקה כמוך, דברים שעשינו כדי לשרוד, נעלנו את חלומותינו, הזזנו האהבה הצידה/ הלוואי ולא הייתי עוזבת/ הלוואי ולא היינו צריכים לחיות כך … המחיר ששילמנו כבוה מדי…חוששת שאהבתי כבר לא תספיק".
כמעט לא הרגשנו איך עברו החודשים מאז זכתה רוז פוסטאנס בעונה הראשונה של אקס פקטור ישראל. הסוזן בויל הפיליפינית עשתה זאת כמה מוזר ומפתיע בישראל, רק משום שהיא עבדה כמטפלת סיעודית. סיפור מדהים באמת. לפי הקומוניקט שצורף לסינגל – היא הוציאה כבר אלבום בינלאומי. קיבלה כוכב בשדרת הכוכבים בפיליפינים. Walk Way הוא סנונית מקורית ראשונה.
בלדה מלודית רכה מותאמת למידותיה, סגנון פופ מסורתי, מנגינה סולידית מצוינת ועיבוד אווירה שמביאים אותה לסביבות שירי הנושא לסרטי ג'יימס בונד. מתחילה רגוע ומטפסת בצורה מדודה ומבוקרת בסולם הדרמה. על יכולותיה – אין עוררין. זמרת-זמרת. ליגת על. מצד שני: השיר הזה נשמע מעט תפור, מעט שמרני, בהפקה מהוקצעת מלוטשת עד כדי כך, שרוז מזכירה כאן יותר מדי את שירלי באסי. אני מצפה, שיכולותיה יתועלו למקומות פחות שקופים.

I`ll lead a simple life/ I won`t bother anyone/ A penny here is a bucketful/ Where I left my mind I struggle through my day/ I try to hide my pain/ Waiting for a time where/ I’ll be back into your arms We`ve been together but very much apart/ I was never strong like you are The things we have to do to survive/ Lock away our dreams put love aside/ I wish i didn`t have to walk away/ I wish we didn`t have to live this way I`ll lead a lonely life/ I won`t ask for much / The price we pay is much to high / And it never stops/ I stay awake at night / I need you by my side/ The years are passing/ I`m afraid my love won`t be enough We`ve been together but very much apart/ I was never strong like you are The things we have to do to survive/ Lock away our dreams put love aside/ I wish i didn`t have to walk away/ I wish we didn`t have to live this way