"מסתובב"? פרומו לדה-וויס? במלחמות הרייטינג – הכל הרי מותר. הפעם אביב גפן מסתובב במסגרת חיפוש עצמי. מי שדלת ליבו סגורה מעמת עצמו מול המסביב: מי שאיתו, העולם (שחוגג מול השקט שלו) נשאר עם עצמו בתחושה שלא הכל אבוד ויש עוד תקווה. מה הבעיה. למה מצפה? האם חסר אהבה הוא? האם אינו מוצא מהות לחייו? ומדוע דלת ליבו אינה נפתחת? אולי לשיר יהיה המשך ונקבל תשובות. בהנחה ששיר אינו ספת פסיכיאטר, נצא איתו (עם השיר) לנתיב המיינסטרים בקלילות דאנסית נוגה-נעימה-מחניפה במנגינה מזוהה עם סגנונו .
ביצירתו בעברית, גפן מעולם לא סימן אלטרנטיב ברוק המקומי. הוא נשאר בנתיב פופ, לעיתים מיוחד מאוד, בעל נתיבים מלודיים שהכניסו אותו לפנתאון של המוסיקה המקומית. לנתיב הנסיעה הזה הוא מצרף הפעם את מתי כספי – אולי מתוך מחווה מקצועית, כי מבחינת ערך מוסף לדואט – אין כאן משהו לכתוב עליו הביתה. קליט, נעים הליכות. קבלת פנים יפה ברשימות השידור של תחנות אמצע הדרך. ואני כבר ציפיתי להסתובב למשהו שהשניים כתבו יחד. כנראה שזוהי ציפייה מוגזמת.

נ.ב. גפן פרסם פוסט בו הוא מתוודה: "מזה המון שנים אני מנסה לשתף פעולה עם המוזיקאי הגדול מכולם מתי כספי. אפילו הקדשתי לו פרק שלם בספרי ״ילדי יום ראשון״.  מה חבל ששיתוף הפעולה אינו עם המוסיקאי כספי אלא עם הזמר כספי.

תמיד יש עוד שמות / תמיד נמשיך לחפש / מסתובב/ עליי וגם עלייך אותו ירח מרצד
מסתובב/ רוח מלוחה מהים עכשיו קוראת בשמך/ מסתובב/ משאיר ת'עקבות מזכיר לי שאני נושם
בחוץ העולם חוגג/ רק פה יש קצת שקט/ זו בטח לא אותה המסיבה / לכל אחד בלב יש איזו דלת
ורק שלי נשארת סגורה / אז אני/ מסתובב
מסתובב/ תמיד יש עוד שמות / תמיד נמשיך לחפש / מסתובב/ עליי וגם עלייך אותו ירח מרצד/ מסתובב/ תמיד יש עוד תקווה / תמיד נרצה להתקרב/ מסתובב/ אם אני עוצר לרגע אחרי זה אני לא עוזב
בחוץ העולם חוגג/ רק פה יש קצת שקט/ זו בטח לא אותה המסיבה / לכל אחד בלב יש איזו דלת/ ורק שלי נשארת סגורה / אז אני מסתובב