שני עלים נידפים ברוח נפגשים, מחזרים על הפתחים. התחושות דומות. הייאוש המכרסם. בכל זאת יש הבדל. "אבל אני חייב להיות חזק", "רוב הזמן אני עסוק בלהשגיח על עצמי". ההבדל בין חיים על הקצה ובין הנפילה לתהום.
שרון הולצמן שר את געגועיו לגבריאל בלחסן ז"ל. כבר שנה עברה מאז הלך. טון ומנגינה שמספרים תחושה. יש בהם עצבות, אבל לא מוות. יש בשיר הזה חיים למרות המלאכים שנופלים. יש בו עוצמה פנימית וכוונה אמיתית. הולצמן הוא מלודיסט משובח. יוצר של הפשטות המדויקת. מנגינה והרמוניה שיוצאים ממספר מתגעגע שמתרפק בצורה מפוקחת. זה פופ במיטבו כולל שירתה של הגיטרה החשמלית המפעימה (דרור חליבה). האזנה אחת, ואתה על מסלול אחד עם הולצמן.
לפעמים אני נזכר איך שהיינו מדברים
שני עלים נידפים ברוח
מחזרים על הפתחים
לפעמים אני חולם עלייך
ובחלום אתה צוחק
מה אני בכלל עושה פה אתה אומר
ומתרחק
מלאכים נופלים כל יום
נשמטים והולכים כל יום
לפעמים אני מרים ידיים
אבל אני חייב להיות חזק
כשהייאוש מוחא כפיים
אני מביט בו ונחנק
רוב הזמן אני בסדר
רוב הזמן היא לצידי
רוב הזמן אני עסוק בלהשגיח על עצמי
**** ב 20 לאוגוסט חל יום השנה למותו של גבריאל בלחסן. השיר "מלאכים נופלים" נכתב לזיכרו. הולצמן: "את גבריאל הייתי פוגש מדי פעם בהופעות בתל אביב. זוגתי בת קיבוץ כפר עזה והוא מתלמי אליהו, ככה שתמיד דיברנו על הדרום ועל מחשבות על מגורים בו וכו…גבריאל הוא המוזיקאי האולטימטיבי בעיני. מקור השראה. השיר נכתב בהמון אהבה. בלי ציניות."
