מי שפוי מי משוגע

שירי מימון

מילים: נעם חורב לחן: שמעון בוסקילה עיבוד והפקה מוסיקלית: רועי זו-ארץ
4/5

שיר על מידותיה. בול. כל כך תפור שאין בו שום הפתעות. זו היא. הרגש שרץ לפניה. אבל לא קונפקציה. לא שיר ממפעל שמייצר עבורה. שמעון בוסקילה אינו מהסוג שדופק כרטיס. נעם חורב יודע למי הוא עמל. הטקסט הדרמטי-כביכול: "באהבה הזאת שירדה אליי/ ושלפה אותי מבור חיי/ העיניים נפקחו/ הספקות הם כבר נלקחו/ מהמוכר ממה שכבר עבר/ מי שפוי מי משוגע" בפזמון מכוון מטרה – זה בסדר. גם השימוש המהוקצע בכמעט מטפורות קלישאתיות: "הלילות שנצבעו שחור/ התבהרו ברגע שהגעת".
המוסיקה לוקחת את שירי מימון למסלול מלודי שהוא יותר "ידיים מלטפות" מאשר הקונפליקט של "מי שפוי מי משוגע" שנשאר משפט די סתמי בשיר. המלודיה נעה על מקצב מחניף. תרקדו ואלס. שירת הרגש מבהירה: שירי מימון מאמינה במה שהיא שרה. שפויה מאוד. אין כאן קמצוץ סיכון. בחירה של זמרת בריאה בנפשה שיודעת מה טוב לה, לחדרי ליבה, לדרכים המובילות אותה הביתה ואל הקהל שלה.

הימים שהתעטפו בקור/ הם התקלפו ממני כשהופעת/ הלילות שנצבעו שחור/ התבהרו ברגע שהגעת/ והשעות הפכו יפות/ הידיים מלטפות/ מי שפוי מי משוגע
אתה יודע איך לבחור מילים/ איך לפייס סופות שבשמים/ בנהרות כאב בשתי עיניי/ וכבר התייבשו
חלפו ובינתיים/ מהאור לאפלה עוד תלויה השאלה/ מי שפוי מי משוגע
באהבה הזאת שירדה אליי/ ושלפה אותי מבור חיי/ העיניים נפקחו/ הספקות הם כבר נלקחו/ מהמוכר ממה שכבר עבר/ מי שפוי מי משוגע
הבדידות שנספגה עמוק/ היא נשפכה ממני כשהופעת/ גם הים שלי נרגע פתאום/ כל הדרכים לוקחות אותי הביתה/ והשקט התרחב בכל חדר של הלב/ מי שפוי מי משוגע

   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. "תפור למידותיה" בדיוק. בסיסי בכל מובן: הלחן הסופר צפוי, הטקסט שכאילו יד נעלמה מעבירה אותו ממקום למקום עם שינויים קלילים, כמו וירוס , העיבוד הנדוש ואפילו הנגינה הסתמית וחסרת הרגש ( שימעו את התיפוף הגס והכסחני ). כל אלה תפורים יופי על הזמרת הטובה שירי מיימון. טובה בביצוע, רעה כאומנית. היא ומירי מסיקה יכולות לעשות אחלה דואטים ביחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות