באמת שלא חייבים לראות את הסרט כדי להנות ממיקבץ 19 גירסאות חדשות לשירי הביטלס. נכון שזה סופרמרקט, אבל אסור לשכוח שהביטלס תמיד תורמים איזשהו קסם לכל דבר, גם לסרט הזה שבו נותן שון פן תפקיד חיים. איימי מאן שר "טו אופ אס", שרה מקלחלן "בלקבירד", רופוס וויינרייט את "אקרוס דה יוניברס", אדי ודר את "יו הב טו הייד יור לאב אוויי". בן הרפר את "סטורברי פילדס". מה שיפה בגרסאות הכיסוי האלה שהן אינטימיות, אישיות, באות מאהבה אמיתית, לא מנסות להיות משהו אחר, לא אובר משהו, לא לופים ולא אלקטרוניקה. ביטלס כמו שכל אמן חש. בסופו של דבר, השירים של הביטלס כול-כך טובים שלא צרך לשנות בהם דבר. בכול זאת, איך ש"גראנדדי" עושים את "רבולושן" – זה כבר התרחקות של ממש מהמקור. ו"לוסי בשמיים עם יהלומים" של "בלאק קראוז" – קצת מאכזב. אבל הסך הכול – כייף.