עיון ביקורת

פסטיבל הפסנתר ת"א 2014, מה כדאי לראות? (נובמבר מוזיאון ת"א, ספטמבר 2014)

טרום מופע, מה נשמע

ואני כבר מתגעגע ללילות נובמבר של סוזן דלל. מה היה כל כך רע שם שהעבירו את הפסטיבל למשכן חדש – מוזיאון תל אביב לאמנות על אולמיו ופינותיו. לראש העיר לחשתי, שאני בכלל מתגעגע לימים שהפסטיבל נערך בבניין עיריית תל-אביב. ירדנו ועלינו במעלית שאוישה ע"י פסנתרן, כשהאטרקציה מופע בלשכת ראש העיר: הוא, רון חולדאי, מחלל בחליל ושלמה גרוניך מנגן בפסנתר. נו די, עם הנוסטלגיה. אבל איפה הימים ההם.?
שאבי מזרחי, מנהל הפסטיבל, טוען כי המעבר מעיד על גדילתו. הדרישה כפולה – גם האמנים מתדפקים, גם הקהל דורש. הצמיחה רק בתחילתה. בשלב הבא יעברו מאולמות המוזיאון אל אולמות הקאמרי ובית אריאלה. או-הא.
האמת, כשקיבלתי את ספר הפסטיבל הבנתי את גודל המצוקה: 180 אמנים, 40 מופעים. פלא שאתי אנטה המנהלת האומנותית של הפסטיבל,  דילגה על השלב המסורתי של הצגת האמנים, כדי לעבור מיד לדוגמיות-טעימות.
אני מתבונן ברשימת האמנים. היא נראית כמו כינוס חירום של אמני ישראל במקום אחד. מה-מי-מו? מה מכל השפע הזה מסקרן להגיע אליו. למה לשריין כרטיסים? ראיינתי את יהודית רביץ ואסף אמדורסקי. הוא מעבד ומפיק שירים משני אלבומיה הראשונים, כפי הוקלטו אז באולפני "טריטון" – עם משב רוח עכשווי. הערב נקרא "ריח דבק ואורן" (בכל זאת נוסטלגיה, הא?) שוחחתי עם אריאל הורוביץ, שמעלה ערב המוקדש בחלקו לשירי אמו, נעמי שמר במלאת עשור לפטירתה. גם כאן – סוג של העלאת זיכרונות. אני מזמין כרטיסים.
מה עוד? זיווג מיוחד – יובל בנאי עם המוסיקאית הוותיקה אלונה טוראל. מה יקרה שם? יובל מספר שהוא עבד איתה על תקליט הסולו הראשון שלו. מעניין מה הפרשנות החדשה לשירים שלו ושל "משינה" שמייעד לנו יובל. הערב נקרא "לילה בעיר". נלך? – יאללה.
שוחחתי גם עם תמר אייזנמן, הרוקרית שיוצאת לראשונה עם אלבום בעברית. היא אינה תולה את הגיטרה החשמלית, אבל יהיה פסנתרן על הבמה (עידו זלניק) מה שיוליד מתח פורה ביניהם. נגנים נוספים – מיקי ורשאי בבס, קרן טפרברג – תופים.
אני הייתי משריין גם לצמד החדש – הדס קליינמן את אביב בכר שינסו לשדר "מעט פשטות" במוסיקה. " במבט ראשון – שני עולמות נפרדים, קווים מקבילים שלכאורה אין סיכוי שיפגשו…" כתוב בתוכניה, והנה המפגש הראה את ההיפך. נולדה מוסיקה שמראה עד כמה היו צריכים להיפגש.
אני מסוקרן מה מחפש שלום חנוך אצל שלומי שבן. הערב נקרא "תרגיל בהתעוררות / גרסת החלום".
בשיר הנושא של אלבומו האחרון של שלומי שבן "תרגיל בהתעוררות" גיבור השיר מנסה להבין האם הוא ער או חולם, חי או מת. בהשראת השיר והאלבום החדש, שבן יציג על בימת המשכן מופע סולו ויזואלי מיוחד אשר ינסה לבדוק את גבולות הדמיון והמציאות, החיים והשיר. לשבן יצטרפו מוזיקאים אורחים, וכאמור אורח מיוחד: שלום חנוך
'המשקפיים של נויפלד' עולים על הבמה. המוסיקאי והמפיק שמוליק נויפלד הוציאו אלבום משובח של שירים שונים, רוב הטקסטים של מאיר גולדברג, בביצועים שונים. הם יארחו את מבצעי השירים מירי מסיקה, שלמה גרוניך, ערן צור, שמעון בוסקילה, ריקי גל, דנה ברגר, אבי בללי, סיוון טלמור, דניאלה מילוא (The Voice), בעז בנאי, ליאונל פרטיין, סמדר אקראי, רועי נויפלד.
רז שמואלי ואלישע בנאי
מעלים ערב משירי יונה וולך. מה לו ולה? מה לרוקר ולזמרת הפופ המיוחדת? זהו, זהו בדיוק סימן השאלה שיוביל מסוקרן כמוני למופע שלהם.
רועי שפיגלר "עם קומץ שמיים" – נשמע לפי אלבום הבכורה שלו אחד הסינג-סונגרייטרים המיוחדים שצצו כאן בשנים האחרונות. הוא יארח את איילה אינגדשט.
וגם מעניין המפגש של הרכב "החצר האחורית" עם יענקל'ה רוטבליט עם רביעיית מיתרים. מה תוליד הקומבינה?
וגם – מה הוליד המפגש בין דנה ברגר לבסיסט והמפיק יוסי פיין – בערב השקה לאלבומה החדש – "מתנות של זמן". שמענו אותה במסיבת העיתונאים. יש כאן מצברים טעונים מחדש.
נו, בטח שפסחנו על מופעים-מפגשים-הרכבים, שנצטער על כך שלא הגענו אליהם. אבל בינתיים, לפחות עוררנו תיאבון (או שלא?)

בתמונות מלמעלה: דנה ברגר, החצר האחורית, הדס קליינמן ואביב בכר, כל המשתתפים, יהודית רביץ ואסף אמדורסקי, תמר אייזנמן

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: שלומי שבן – "דיוטי פרי" ביצוע מיוחד לקראת פסטיבל הפסנתר במוזיאון ת"א

   

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *