שרית חדד הדיחה את אלון חודפי, ששר גרסה מצוינת ל"ילדונת" המוכר מעוזי פוקס. זוהי דוגמא איך סלסולים נכונים ושירה מדויקת מאירים שיר באור חדש. אם מדברים במונחים של "הז'אנר" – חודפי הוא זמר טוב יותר מאשר אלקנה מרציאנו, שגרסתו ל "ימים יגידו" של אייל גולן הקפיצה את ידי המנטורים אל הכפתורים. יש לו קול חזק מאוד, אבל מאונפף, צורמני, וגרוע מכך – הרגש רץ לפניו, מתבכיין בהשוואה לביצוע המקורי של אייל גולן. אבל, כמו שאמר שלומי שבת, יש איזשהו רפלקס שאתה לא שולט עליו, גם כשאתה שופט ומנטור, שצריך לשמור על קור רוח ושיקול דעת שאינו רק אמוציונאלי.
אילון חודפי לא לחץ ב"ילדונת", אבל הסלסול שלו היה מופתי. אלקנה מרציאנו לוחץ עד שקולו כמעט מתפוצץ. אילון חודפי שר נכון, מתייחס למילה, מביא את הסיפור של השיר בקטנה. די עם ההערות על הביישנות וחוסר הביטחון שלו. הוא זמר מעולה גם בלי קשר ל"ז'אנר" – ודווקא בחן ובענווה, הוא מצליח לשכנע יותר מאשר בביטחון בומבסטי. מרציאנו לעומתו מסלסל עם כל המניירות הטיפוסיות ל"ז'אנר". גפן לחץ למרציאנו ולא לחודפי. לא שמעתי ממנו הסבר/ נימוק.
שרית חדד עשתה ככל הנראה שיקול של איזונים נכונים (אולי הוראה מההפקה) – שאין לה צורך בשני זמרים "מזרחיים". כיוון שאלקנה מרציאנו עלה אוטומטית אחרי ששלושת המנטורים לחצו לו – לא נותרה לה ברירה, אלא להדיח את הזמר ה"מזרחי" הטוב מבין השניים.
אם ה"ז'אנר" – יותר טוב משניהם – ניב דמירל מהנבחרת של מוש בן ארי ששר "כשאתה כאן" של גפן המוכר מנינט טייב. חיים פנירי, שעל אימוני הקול, שוב ניסה להוציא ממנו משהו מוחצן יותר, ליישר מבט, אבל צודק דמירל: "זה הכי קשה לשיר למישהו בעיניים מהמקום הכי אינטימי". גם בביצוע הזה דמירל לא הישיר מבט, נשאר נאמן לעצמו, יותר נכון – בתוך עצמו, והוציא ביצוע שהוא סלסולים פלוס-פלוס-פלוס.
שרית חדד נכשלה בבחירה השיר לטל פלורה לוי. (Get Lucky המוכר מ"דאפט פאנק") שרית מחפשת "לשנות, לגוון, לעשות שמח וכייף", אבל כששיר אינו  מתאים – הוא אינו מתאים. לג'וש פרץ היא בחרה הילולה מרוקאית, שלא הביאה לו אף לא קול אחד מהמנטורים. לא חייבים להתייחס אל דה-וויס כאל אולם שמחות.
מוש מוטרד מחוסר הביטחון של לבלי גורן, ששרה Breath Me של Sia. הייתי ממליץ לו לעזוב את תפקיד הפסיכולוג למתמחה בנושא. תן לה להיות היא. יש חשש שבשלב הזה, ה"טיפול" קצת ערער לה את הביטחון.
מפתיע כמה זמרות מקומיות שולטות בפופ חדשני ומסגלות לעצמן את המניירות הקוליות של הכוכבות. נוי אייזן ששרה She Wolf המוכר מדיוויד גואטה את סיה, עושה את זה הכי נכון, אבל צדק המנטור גפן שאמר: זה כל כך נכון, שזה מרגיש כבר לא נכון. פרשנות: נסי להיות יותר נוי אייזן ופחות מודל של זמרת פופ תוצרת חו"ל. כמעט אותם דברים ייאמרו על דניס סקורפיץ', ששרה  Strongהמוכר מלונדון גראמר, אם כי הביצוע שלה היה מושלם בפרמטרים של שליטה בקול. היא עבדה חזק על השיר. לא אהבתי את"החוצפה הישראלית" שטליה לונדונר הוסיפה ל –Dark Horse המוכר מקייטי פרי. יש תחושה שיותר מדי עובדים על הזמרות ופחות מדי נותנים להן להיות עצמן.

הנבחרת של שרית חדד

אילון חודפי – "ילדונת"
כנרת הנדלס – Woman in Love
אלקנה מרציאנו – "ימים יגידו" – עלה אוטומטית
טל פלורה לוי – Get Lucky
ג'וש פרץ – "מאמא"

הדחה: אילון חודפי

הנבחרת של מוש בן ארי

נוי אייזן – She Wolf
דניס סקורפיץ' – Strong
ניב דמירל – "כשאת כאן" – עלה אוטומטית.
לבלי גורן – Breath Me
טליה לונדונר – Dark Horse

הדחה – נוי אייזן

וידיאו 1: ניב דמירל – "כשאתה כאן"

אילון חודפי, אלקנה מרציאנו, ג'וש פרץ