אם יש מישהי בעלת זכות מיוחדת לשיר את שיריו של ליאונרד כהן – זוהי קולינס. היא שמה אותו על מפת המוסיקה כשהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו לשיר את שיריו. כהן היה יוצר דומיננטי ברפרטואר שלה משך 40 שנות קריירה. היום קולינס היא יוצאת קצת באיחור עם האוסף. ג'ניפר וורנס ("מעיל הגשם הכחול") עשתה זאת כבר לפני יותר מעשור שנים. האינטרפרטציות הפולקיות של קולינס העניקו לשירים של כהן עידון. קול הסופרן הקריסטלי התאים לקו המלודי שלו, בשירים כ"סוזן", "סיסטר אופ מרסי", "היי, זו אינה הדרך לומר שלום", "ציפור על חוט תיל". בין 14 השירים, 3 הקלטות חדשות ("דמוקרטיה", "לילה בוא כבר", "אלף נשיקות עמוקות") שקולינס עשתה לצורך האוסף. דווקא החדשים פחות טובים מהקלאסיים שלה, שנשמעים יותר תואמי ליאונרד כהן של השבעים. חיבור בין שתי אגדות חיות כקולינס וכהן לא יכול להיות רע, אבל היום הוא נשמע קצת רחוק מאיתנו, לא מסעיר.
