עשרה שירים חדשים

לאונרד כהן

אן.אם.סי, סוני מיוסיק
4/5

אם יש לשהותו במנזר זן בודהיסטי בקליפורניה השפעה על יצירתו, אז אין ספק שכהן יצא מזה נשכר מאוד. כהן שר "אנחנו עדיין עושים אהבה בחיי הסודיים". חייו הסודיים הם ככל הנראה המוטו בהנמכת הטון, לצבע היותר מסתורי-עמוק בשירתו. כהן נעזר הפעם בכל השירים בשרון רובינסון שכתבה שני שירים לאלבומו הקודם, "העתיד". הסיוע הוא גם בכתיבה, גם בביצועים הקוליים, גם בנגינה. קולה הוא קונטרפונקט אפקטיבי לקולו הנמוך, נוסחה שכהן עשה בה שימושים גם באלבומיו הקודמים.
זה אחד האלבומים היותר מינוריים ומופנמים, גם האותנטיים ששמעתי ממנו. שירים נוגים שנובעים מגיל, מאובדן, והוא משתווה ברמתו לקלסיקות כמו "שירים של אהבה ושנאה".
עושה רושם שכהן מאוהב באווירה המלנכולית הזו, אבל מה שעושה את האלבום למיוחד הם השירים היפים, מילים ומנגינות, והפעם אפשר לבשר, יש לכהן הצלחה של כמעט 100 אחוזים. ויש פה כמעט הכל. גם הומור, רוחניות.
ההומור המיוחד, האירוני קיים בשורה כמו "נלחמתי בבקבוק, אבל הייתי חייב לעשות את זה שתוי".
את עולמו הרוחני הוא מביע בקול סדוק-שחוק מאי-פעם, שמשרת נפלא את סגנונו. הכל כאן יותר פשוט, נקי, בתזמור, בליווי, הכל נטו. סינטיסייזר משמיע קצב, שאינו דומיננטי.
הוא אולי ממשוררי הפופ שמשכנע בחושפניותו, לוקח המאזין למקומות האינטימיים של מחשבותיו.
אני מתאהב באלבום הזה מהאזנה להאזנה. הוא מסוג הדיסקים שלא מניחים בקלות בצד. HERE IT IS, קינה טראומטית הוא נקודת שיא בדיסק. "אלכסנדרה עוזבת" הוא שיר יפהפה במלנכוליותו.
בסך הכל נדמה שזה מאלבומיו היותר אישיים. מוסיקה של בדידות אבל עם יופי מלודי שובה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן