טליה לונדונר !

דה וויס 3 ישראל ההופעות החיות

עם טל פלורה לוי, כנר הנדלס, ניב דמירל, ג'וש פרץ, אלקנה מרציאנו
3.5/5

הביצועים של הערב: טליה לונדונר עם Lost Cause של בק. זהו קאבר שעליו זוכים בדה-וויס. זו אינטרפרטציה, הגשה אישית. זו אמנות המוסיקה. כינרת הנדלס – Blue Jeans בגרסה ללא רגשי נחיתות מול לנה דל ריי, המהוקצעת והטובה ביותר שלה בתחרות. אבל שרית חדד העדיפה את ג'וש פרץ על פניה. עוול והחמצה בגדול!
שרית חדד מאוהבת בג'וש פרץ. היא מעלה אותו כמעט אוטומטית לשלב הבא. הפעם – על חשבון כנרת הנדלס הנפלאה. אביב גפן ומוש בן ארי אומרים לג'וש משהו כמו: שרת טוב, אבל אתה לא בסטייל שלנו. "שרת בלי זיופים", אמר לו גפן, והצחיק אותי: בשלב הזה של תחרות לדבר על זיופים? וגם: "אתה לא הטעם שלי. אני מיעוט בישראל. אני נישאי (ללשון "נישה") מאוד. כאילו, שהתחרות עוסקת קודם כל בשופטים, ולא במתמודדים. "שרית ושלומי רחבים יותר ממני בטעם". למה זה צריך לעניין את המתמודדים? כשאביב מתייחס אל ג'וש, הוא נהיה "נישה", נשמע כאלו יש לו טעם אנין אחיד, סגנון עליתיסטי, ואי לחיצה לג'וש אינה בעיה שלו (של ג'וש), אלא הז'אנר אשם.
אבל הז'אנר לא אשם אצל גפן, כשהוא לוחץ על הכפתור לאלקנה מרציאנו, שבחר לשיר את "ילדה" המוכר מאלי לוזון. מבחינת סגנון-ז'אנר – מה ההבדל? גפן לחץ למרציאנו, ואמר כאילו בצחוק: "לא נעים לי מעצמי". מרציאנו הרים את השופטים והקהל, כמו שמרימים אולם שמחות, בכפיים, בידיים ועד קצות הציפורניים. חאפלה. אין כאן אינטרפרטציה של שיר, קאבר ייחודי, אלא קול חזק מדויק כשל אחד מזמרי "הז'אנר" המקצועיים, שמצליח להלהיב. במה מרציאנו עדיף על ג'וש אם מדובר ב"סגנון". על כך לא שמעתי תשובה מאביב גפן וממוש בן ארי. הם נסחפו באקסטזה שאחזה את הקהל. גפן הצטרף בסגנון מזרחי אל הקלידן רמי עזרא בביצוע, שלא היה עובר את הטרום-טרום אודישנים. השיפוט נכנע לאווירה.
אלקנה מרציאנו עצמו נדהם מגודש הסופרלטיבים. אמרו עליו שהוא "צנוע" (צניעות היא קריטריון בתחרות מוסיקה?) "תמים" לעומת זמרי הז'אנר המגלומנים, "זמר של שורשים", "ילד צדיק" (שלומי שבת) ומה לא. מרציאנו מישש את עצמו כלא מאמין. זה אני? הם מתכוונים אלי? הגדילה שרית חדד, המנטורית שלו, אשר גייסה גם את רמי עזרא, נגן הקלידים של תזמורתה, ללוות אותו. ואז היא פצחה במקבץ שבחים שהיה מעלה סומק גם על פניו של טום ג'ונס: "הקהל מטורף עליך (הקהל מנחה את השופטת?!). ככל שאני שומעת אותך יותר, ככה אני מתאהבת בך יותר. אתה זמר עם מלא כריזמה, אתה כוכב, סוחף, יש לך קול מדהים ונשמה, אני מתה עליך. אתה הזמר הכי ייחודי ומעניין בדה וויס". כל מה שנותר למרציאנו לקבל משרית – זו הצעת נישואין.

נבחרת מוש בן ארי

טליה לונדונר – Lost Cause
לבלי גורן – Why Does It Always Rain On Me
ניב דמירל – "בראשית"
דניס סקורפיץ' – Uninvited

הדחה: דניס סקורפיץ'

נבחרת שרית חדד

טל פלורה לוי – "אין מדינה לאהבה
כנרת הנדלס – Blue Jeans
ג'וש פרץ – "את לי לילה"
אלקנה מרציאנו – "ילדה"

הדחה: כנרת הנדלס

וידיאו 1: טליה לונדונר – Lost Cause

 

אלקנה מרציאנו, ג'וש פרץ, כינרת הנדלס
טל פלורה לוי, ניב דמירל

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כרגיל, מסכים אתך ולא עם השופטים.
    מה דעתכם על שלמה בר במקום נציגי המוזיקה המזרחית בתוכנית? על מתי כספי כשופט שני? על יזהר אשדות או סנדרסון במקום מוש? את אביב גפן אני לפעמים מבין, ולפעמים הוא נסחף אחרי אלו שיושבים שם ליידו.
    שיהיו שופטים עם השכלה מוזיקלית ואמירה! כל מה שהנוכחיים אומרים נשמע לי סתמי ואקראי. באמריקן איידול אני שומע נימוקים שאני מבין!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות