"שרה יודעת לשחק אותה/ אף אחד לא מצליח לספק אותה"
ב-1990, אלונה דניאל הראתה שיש סיכוי לרוקריות במוסיקה הישראלית. האלבום נקרא "מסיבה במרתף הארמון", היא זנחה לחלוטין את הסופט רוק, הלכה על רוק תזזיתי-תיאטרלי, ועם זאת לא ויתרה על המינורי והאישי.
מה חבל שבמשך השנים, אחרי אלבום שני (1992) הקריירה שלה לא נסקה, והיא לא נהייתה רוקרית מובילה. לאלונה היו מסלולי גיחה קצרים, אבל היא לא עלתה על מסלול שמוביל אל האוטוסטרדה של הרוק.
הנה עוד גיחה: הפקה אלקטרו-פופית-פאנקית של "שרה" מהאלבום הנ"ל בהשראת ז'אנר הראגה טון הטרנדי + גירסת בונוס בסטייל הדאנס המכונה Uk Garage. ההפקה המאוד מהוקצעת היא של בית ההפקה "בונא מיוזיק" – שמוחותיו הקודחים הם רוני נוי, דורון פלסקוב וזיו מטושקה.
אלונה דניאל משתדרגת, אבל הסכנה היא שהיא תהפוך לשפן ניסיונות של מפיקים מהוקצעים, שפוזלים אל הטרנד הדאנסי ואל תעשיית הרינגטונים. שתתחיל להוציא דברים חדשים ומרטיטי נשמה.
