אמונות קטנות

דנה אינטרנשיונל

מילים: יואב גינאי לחן: יהודה פוליקר עיבוד והפקה מוזיקלית: אלי אברמוב
3/5

דיוות הרחבות מנסה חשיפה אישית. יואב גינאי סיפק לה וידוי הודאה בחולשות כולל חשבון נפש, ניסיון להצצה כנה במראה, וגם עידוד עצמי – כדי לצאת מהבלגנים באמצעות "אמונות קטנות". כלומר: לא האמונה הגדולה באלוהים אלא כל מיני אמונות טפלות, כגון חמסה, כוכבים. נדמה שניתוח האופי הולם את אישיותה הססגונית:
"תִּרְאֶה אוֹתִי עַכְשָׁיו שׁוֹתֶקֶת כְּמוֹ פֶּרַח/ מָחָר אוּלַי אֶצְרַח כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר בְּהָרִים/ יֵשׁ בִּי גַּם מַבָּט אֶחָד צוֹנֵן כְּמוֹ קֶרַח/ וְאֶלֶף מַבָּטִים חַמִּים שֶׁלֹּא תָּמִיד בְּרוּרִים".
דנה אינטרנשיונל מנסה להתקרב אל עצמה בבלדת פופ נוגה, אבל תוגתה לא הגיעה אלי. שמעתי שלוש וארבע פעמים. ניסיתי לחבור אליה. דנה אכן עושה מאמץ לשכנע בכנותה, אבל המוסיקה (כולל העיבוד העשיר) והטון לא הטעינו את השיר באמת-עוצמה פנימית אותנטית, מה שמונע להזדהות/ השתתף בצערה.

לֹא חֲזָקָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתִּי פַּעַם/ הַלֵּב לָמַד עִם הַשָּׁנִים לְהוֹדוֹת בְּטָעוּיּוֹת/ הַזְּמַן הַמִּתְפַּתֵּל סוֹגֵר אִיתִּי עוֹד פָּעַר/ מְעִיזָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּצַלָּקוֹת הָדֶהוּיוֹת
לֹא עֲצוּבָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּזְּמַן הָיִיתִי/ מַשְׁקִיפָה בַּמְּצִיאוּת יוֹתֵר קָרוֹב, יוֹתֵר פָּשׁוּט/ כָּל מָה שֶׁכְּבָר קָרָה וְכָל מָה שֶׁנִּיסִּיתִי/ פּוֹשֵׁט צוּרָה וּמַשְׁמָעוּת וְלֹא תָּמִיד הֲכִי חָשׁוּב
תַּרְגִּיעִי – בַּסּוֹף תַּגִּיעִי / אַל שְׂדוֹת הַשֶּׁקֶט בְּתוֹכֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׁגְּעוֹנוֹת/ תַּעַצְמִי אֶת הָעֵינַיִים וְתָבִיאִי/ אֶת כָּל מָה שֶׁאָהַבְתְּ מִזְּמַן באמונות קטנות
נוֹשֶׁמֶת אֶת הַזְּמַן יוֹדַעַת אֶת הָרֶגַע/ מְבִינָה שֶׁהִגָּיוֹן הוּא לִפְעָמִים גַּם כֵּן מַכְאִיב/ מִתְאַהֶבֶת מֵחָדָשׁ בַּכּוֹכָבִים בָּרֶקַע/ מַבִּיטָה שׁוּב בְּעַצְמִי בְּמַבָּט יוֹתֵר נָדִיב
תַּרְגִּיעִי – בְּסוֹף תַּגִּיעִי / אַל שְׂדוֹת הַשֶּׁקֶט בְּתוֹכֵךְ אַחֲרֵי הַשִּׁגְּעוֹנוֹת/ תַּעַצְמִי אֶת הָעֵינַיִים וְתָבִיאִיֶ/את כָּל מָה שֶׁאָהַבְתְּ מִזְּמַן באמונות קטנות

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. כשאני רואה אותה ברחוב, ומסתכל על תמונות הפוטושופ – לא מאמין שמדובר באותה אחת. היא נראית כמו סחבה לא צעירה במיוחד… הגיל הוא תרגיל. אפשר לחשוב שהיא כוסית בת 20…

  2. שיר מביך לכותביו. טקסט כזה אסור לו לראות יום. זאת פשוט לא רמת כתיבה. כתוב לא מיקצועי, ללא חשיבה פיזמונאית, סתם לשפוך מילים צפויות וקלישאיות ( "תרגיעי" ??? יואב גינאי בקטע פרייחי במיוחד ). פשוט רע. על הלחן האינפנטילי הזה אין מה לשפוך מילים. פוליקר מבייש ברייש גלי את בכרותו הגדולה. חבל. עיבוד? שירה? כאשר המוצר הבסיסי כל כך חלש , השאר פשוט לא חשוב בכלל.

  3. כמה פעמים אפשר לקבל את אותו נוסח של תגובה צינית מאת "חובבי דנה אינטרנשיונל", שאומרת: כאשר את דנה תגיעי לגיל מסוים, עליך לפרוש, כי גיל קובע בכל אשר נוגע למוסיקת פופ, אלא אם כן אתה/ את פול מקרטני, דיוויד בואי ורוברט פלנט. מה לעשות שדנה אינה נמנית על החבורה הזו. העובדה שהנוסח הזה חוזר – יותר מאשר פעם אחת, מחשידה באשר למקור האחיד שלו.

  4. חרסונסקי קשישא, אין לך בבית נכד שאומר לך: סבא, אתה מביך אותי? עם השנים, אתה הולך ומאבד קשר למציאות המוסיקלית, זה נורא מביך.. לך לסרוג משהו, עדיף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות