גפן אישר

דה וויס: אוהד ריין ביקש לפרוש

אלקנה מרציאנו, ירדן פרץ, רומה עמר, אייל כהן, אוהד ריין, שיראל ביתן
3.5/5

אוהד ריין עוזב את דה וויס לא בגלל שהוא לא שר שיר על אמא. ריין ביקש לפרוש, אחרי שהרגיש, שמיצה את עצמו. אביב גפן, האב התומך והמעודד הראשי, קיבל את בקשתו ושחרר את בן החסות. בתוכנית יגידו שזוהי הצבעת הקהל. יגידו. שיעורי ההצבעה הרי אינם מתפרסמים. למה שנאמין? כשהבנאדם מבקש ללכת הביתה, למה שלא יקבלו את בקשתו. סידרו לו פרידה מכובדת. לא ממש הדחה רגילה. העיקר שהשיג את יחסי הציבור באמצעות המנטור הנאמן.
שמענו שירים על אימא בתוכנית, בה הקדישו המתמודדים שירים לאנשים יקרים להם, וגם לקחו את המנטורים להיפגש איתם. אך טבעי הוא שהמילה לְרַגֵּש הייתה מילת המפתח. מיכאל אלוני, המנחה, מאוהב בה עד מעל לראשו. אם הוא ממשיך לעונה הבאה – אנא, אני מתחנן, שיעיף את המילה הזו מהלקסיקון שלו. למה להוסיף עוד ממתיק מעצבן להופעתו הדביקה. בתחילת התוכנית יצא לאלוני משפט כזה לקהל המצביע: "למוש ולשרית יש מתמודד אחד בלבד, לכן התוצאות יכולות להיות מאוד גורליות. הכל נמצא בידיים שלכם"… גורליות למי? למתמודדים או למנטורים? הרי המנטורים לא הולכים הביתה בעקבות ההצבעה, אז למה לציין שלכל אחד מהם נשאר מתמודד אחד בלבד. מה כאן גורלי?
או: כשירדן פרץ סיים לשיר את "קול גלגל", שאל אותו אלוני: "אתה חושב שסבא וסבתא (אליהם הגיע עם התוכנית) שמחים היום?" נו, באמת. מה יענה? שהם עצובים היום?
אייל כהן כמעט נחנק מדמעות כששר "בואי נאהב" לאשתו. זייף ללא הפסק. שרית התלהבה כי "הטקסט הוא נאיבי, תמים כזה". האם שרית אינה יודעת שתמים שווה נאיבי? וגם: האם תמימות הופכת טקסט לאיכותי? האם יהיה מוגזם לבקש ממנטור – רמת הבנה בסיסית בביקורת?
מדוע מוש בן ארי חושש לומר דברים עד הסוף? על הביצוע של רומה עמר ל"אמא" (במקור של שלומי שבת ויוסי אזולאי) אמר בן ארי: "יש מקומות שצריך לקחת אותה לשם, אבל את תמיד מרגשת אותי" ושוב השתמש במילה השחוקה ביותר בדה-וויס – לְרַגֵּש, כדי להתחמק מביקורת ברורה ולהסביר לאילו מקומות יש לקחת אותה. רומה עמר צובטת את ליבה של שרית חדד,  אבל נמאס לה לשמוע ממנה שירים שקטים. היא רוצה קצב. האם קצב הוא מדד לאיכות? זה סגנונה של רומה עמר, ודווקא בסגנון הזה היא "צובטת" את ליבה של שרית. 
אביב גפן ממשיך לצחוק, להצטחקק, להסתחבק, ולהתפרע בדרך אל הגמר. הפעם העליב את … קרן פלס, אבל מפיקי התוכנית מנעו ממנו לרדת על שיראל ביתן, ששרה במפגן קיטש קולוסאלי שיר מקורי לאמה ("את"), כשהיא ישובה על כסאות אולם קולנוע כמו לדמיין את "הסרט של חייה". יש לי הרגשה, שאילו נתנו לגפן להתבטא, היו צריכים לקרוא לאנשי הביטחון כדי להוציאו מהאולם. מוש בן ארי, אציל הנפש, התחמק מביקורת במשפט: "בא לי לשמור את הדעה המקצועית לעצמי"… בשביל זה משלמים לו להיות מנטור?
גפן לא ידע להסביר מדוע הורה לתמר עמר לשיר את "מקום לדאגה" (יהונתן גפן-מתי כספי) מאוד סגור. כששרית התעקשה לדעת, הוא אמר לה: "אולי את מקנאה?" דרגת המגלומניה של גפן כבר חצתה כל גבול.
אמא? כשאין עוד מה להגיד על הסלסולים של אלקנה מרציאנו ("תודה" המוכר מישי לוי), מדברים על הקובה שהכינה אמא שלו, מה שאומר – הגיעה זמנה של דה וויס העונה השלישית לסגור את הבסטה, או להפוך לתכנית בישול. רוב המתמודדים כבר הגיעו לשיאם, עכשיו זה גרבג' טיים.

ירדן פרץ – "קול גלגל" במקור: שוטי הנבואה
אייל כהן – בואי נאהב. שיר מקורי
רומה עמר – "אמא" במקור: שלומי שבת ויוסי אזולאי
ניב דמירל – "כל מה שרצית" במקור: הדורבנים.
שיראל ביתן – "את". שיר מקורי
תמר עמר – "מקום לדאגה" במקור: שרה בדישי. מוכר בעיקר מריקי גל ומתי כספי.
אוהד ריין – Shanti Aaye שיר מקורי במסגרת Old Man River.
אלקנה מרציאנו – "תודה" במקור: ישי לוי

עוזב:
אוהד ריין

וידיאו 1: ירדן פרץ – קול גלגל

    אייל כהן, רומה עמר, תמר עמר

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מר חרוסנסקי היקר,
    אני נהנה לקרוא את ביקורותייך. לעניות דעתי, יש לך ציפיות גבוהות מידי מן המנטורים. הם אינם יודעים לתת משוב בונה ומקצועי למתמודדים, שכבר ממזמן (כדבריך) מיצו את זה..
    הפקת התכנית חייבת להתעורר ולספק קצת עניין.
    לעונה הזו היה פוטנציאל ענק להפוך לסיפור הצלחה אבל היא נמרחת יותר מידי, המתמודדים נראים משועממים וכל מעמד השיפוט מרגיש כמו שכונה – הדינימיקה בין המנטורים גם כן מיצתה את עצמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן