המחסור ב"חסד בין שקיעה ובין זריחה" לא נשמע טראומה. גם צליל "נשמות האבודים" אינו מכניס לסערת הדרמה. ההתבוננות/ וידוי של נעם רותם מתורגמים לשיר פולק עדין מאוד, זורם בנינוחות, עיבוד אקוסטי. הטון הקולי cool, אחיד לכל אורכו של השיר. אין עליות ומורדות. מאופק מאוד. הקצב והצליל – כביש דרומי אי שם במחוזות הקאנטרי האמריקניים . איתמר רוטשילד נוהג עליו (על הכביש) סולידי, אינו ממהר לשום מקום. דכדוך נוגע בנועם, מחלחל בין השורות סטייל טרובדור פולק כג'יי ג'יי קייל. מסוג השירים שמעניק תחושה שהזמר הוא הסונגרייטר, למרות שהוא לא.
צל נופל על המרפסת, עשבים שוטים בגן
יש לטאה שמטפסת על קיר קלוף, כיסא ישן
והרוח שנכנסת לא נותנת מנוחה
יש מחסור גדול בחסד בין שקיעה ובין זריחה
רכב אחרון נוסע אל אמהות וילדים
בחצות אני שומע את נשמות האבודים
טל נוגע לא נוגע ומרטיב את השמיכה
כמה זמן יש מי יודע בין שקיעה ובין זריחה
המילים שלא אמרתי התפרקו לאותיות
בדרכים שלי הלכתי, הן לא היו אמיתיות
כשאני מביט למטה ורואה רק חשכה
מותק תחזרי הביתה בין שקיעה לבין זריחה
*** את שני האלבומים הראשונים של איתמר רוטשילד הפיק נועם ענבר (הבילויים). באלבום החדש עבד איתמר עם נעם רותם, שכתב והלחין את הסינגל הראשון שיוצא מהאלבום.
