והולכת הביתה

שיראל ביתן – הביצוע הטוב ביותר

דה וויס – רבע הגמר, דואטים
3.5/5

שיראל ביתן הולכת הביתה אחרי הסולו הטוב ביותר שלה בדה וויס. היא שרה Avec Le Temps – "עם הזמן" של ליאו פרה בשפתה (צרפתית) באופן מושלם. הקהל החליט לפי דיווח התוצאות של המנחה, מיכאל אלוני, להשאיר את ניב דמירל, שהתחרה איתה בסולואים, שהגיעו אחרי הדואטים.
באין פירוט מדויק של תוצאות ההצבעה ופיקוח ע"י גוף אובייקטיבי – אני מרשה לעצמי לא לקבל את החלטת התוכנית. "הקהל בבית" הוא מושג ערטילאי. לשיראל ביתן היה ביצוע זוכה גמר. נקודה. גם אביב גפן שאינו סובל אותה, לא התווכח, והוא מכיר את השיר הזה מעצמו. האגו שלו מדי גדול שהוא ימהר לשבח, והוא שיבח. וגם: הדואט שלה עם צחי הלוי ל – Feeling So Good היה הדואט הטוב של הערב. זו לא הייתה התוכנית ששיראל צריכה ללכת הביתה!
הערב היה כמעט לכול אורכו – דואטים עם זמרים בולטים מתוכניות הדה-וויס הקודמות. בשלב הזה דואטים, ועוד עם זמרים מצוינים, עלולים להאפיל על המתמודדים.  האם עד כדי כך צנח הרייטינג של התוכנית, שנאלצו להזעיק תגבורת וגם להעביר למוצ"ש?
אם לקבור מתמודדים בשלב הזה של התחרות – זה להעמיד מולם זמרים מקצוענים, ואני מוציא צהוב אם לא אדום למפיק המוסיקלי של התוכנית.
לא הוגן לצרף לתמר עמר את רז שמואלי המקצוענית המשופשפת וגם עם שיר שלה. לא הוגן להעמיד את ירדן פרץ מול לינה מחול, זוכת העונה הקודמת של דה-וויס. השירות שעשה הדואט עם יובל דיין לרומה עמר בשיר של יובל דיין ("אל תאמר") היה מפוקפק מאוד. אביב גפן אמר, שהגיע הזמן שרומה תלך "יותר קדימה". איך תלך קדימה, כאשר עצם הדואט מחזיר אותה אחורה.
גם אייל כהן "חזר אחורה" בביצוע המשותף עם גיא ויהל לשיר שלהם – "תראי אני אוהב". אביב גפן דיבר אך ורק על גיא ויהל, טפח לעצמו על השכם, שהם יצאו מ"בית ספרו" בדה וויס, כאילו אייל כהן אינו קיים, ולא היה מי שהעיר לו, כי בתוכנית הזו, עליו לסייע למתמודד הנוכחי, לא לבני טיפוחיו מן העבר. הם כבר אינם זקוקים לו.
הערב נפתח בירידה של אביב גפן על השיר "אמא יקרה" של דודו אהרון, שביצעו אלקנה מרציאנו ואור אדי. "טקסט מביך. זה כמו להקיא על ז'קט", אמר. שרית חדד כמעט קיבלה התקף לב: "אני מתה על הטקסט! הוא מאוד איכותי". בלי להיכנס לניתוח השיר של אהרון, הייתי אומר לגפן: "מה אתה קופץ?" לאורך הערב והתכנית בכלל לא נגעת בטקסטים, ופתאום, כשאתה שומע "דודו אהרון", אתה נזעק לבקר את הטקסט במקום לדבר על הביצוע?! הרי טקסטים פשטניים כאלה שומעים ב"ז'אנר המזרחי" בלי סוף. מה נזכרת עכשיו לרדת על אהרון? ושוב זה מעיד על חוסר קוהרנטיות ואמינות בשיפוט, על פרובוקציות וניסיון ראוותני להתבלט.
שרית חדד מתעקשת לעשות שימוש במושג "מוסיקה מזרחית". "אתם שני הזמרים המזרחיים בנבחרת שלי" אמרה לאלקנה מרציאנו ולאור אדי. שרית, למה מזרחיים? שני זמרים ישראלים למהדרין ששרים בעברית. רק מפני שהם מסלסלים שיר של דודו אהרון – לקרוא להם "מזרחיים?"
עוד משהו: ה"שליפות" של אביב גפן יותר ממביכות ותמוהות: "שמתם לב שהעונה אין ערבים בדה וויס !" אמר גפן אפרופו הופעת לינה מחול. אני לא מאמין שגפן ממש דואג למשתתפים ערבים בדה-וויס. חלק מהצדקנות השמאלנית המזויפת שלו.
ולמנחה מיכאל אלוני: נכון שהפעם השתמש פחות במילה מְרַגֵּש, אבל לעומת זאת הייתה אינפלציה ב – "כיף". ממש לא היה כיף לשמוע כל כך הרבה "כיף" ממנו.

דואטים

אלקנה מרציאנו – אור אדי "אמא יקרה" במקור: דודו אהרון
תמר עמר רז שמואלי – "אף אחד" במקור – רז שמואלי.
שיראל ביתן וצחי הלוי – Feeling Good במקור: נינה סימון.
ניר דמירל ורודי ביינסאין – "את לא כמו כולם" במקור – משינה.
ירדן פרץ לינה מחול – "פנים אל מול פנים" במקור – "בנזין"
אייל כהן גיא ויהל – "תראי אני אוהב" במקור: גיא ויהל
רומה עמר יובל דיין – "אל תאמר" במקור: יובל דיין

סולו

ניב דמירל – "מסע ומתן" במקור: מוש בן ארי
שיראל ביתן – Avec Le Temps במקור: דלידה.

עוזבת: שיראל ביתן.

וידיאו 1: שיראל ביתן וצחי הלוי – Feeling Good

    ירדן פרץ-לינה מחול, ירדן פרץ-רודי ביינסאין, תמר עמר-רז שמואלי

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות