מנגינה מוכרת

ילד על הירח

מילים ולחן: זיו זק הפקה מוסיקלית: ילד על הירח
3.5/5

אנשים צעירים זועקים סבל. החיים הם "בערך". לא מה שחשבו. הוא כועס עליה "כי המתח נעלם". מצטער שלא נתן לה הכל. וגם משרבב "ילדות בוקעת מבין סדקים". ובעיקר– הבדידות כואבת. או-הא. איזה עומס נפשי על שיר.
מוסיקת רוק אולי תציל מצרה. גיטרות נותנות בראש הן כביכול תרופה, אבל הנרטיב מתקשה להישמע אמין. "ילד על הירח" מנסים לייצר נרטיב של עומס טראומטי, אך זה נשמע לא יותר מאשר השתובבות רוק שטוחה, והזעקה בסיום של מאור אלוש על הבדידות הכי גדולה – נשמעת מנותקת מהקונטקסט, או ליתר דיוק: ניסיון עקר להישמע מלודרמטי.
אם יש לשיר הזה הצלה – הוא דווקא במנגינה עצמה, והיא נשמעת קצת פחות מוכרת. רוק ישראלי מקורי? נמשיך לחפש, גם אצל "ילד על הירח".

זה נראה לי קצת כאילו לא עברה דקה
מוזר לפגוש אותך בסוף הערב
אני כועס עלייך כי המתח נעלם
אני אדיש ואת נורא בוגרת

טיפות של מים מקשטות את החלל
מחזירות אותי לתקופה אחרת
ילדות בוקעת מבין הסדקים

אני מצטער שלא נתתי לך הכל
שלא היה אחרת

בקלות אני שוכח להרגיש את הימים
בקלות אני מתעלם ועוזב
האיך שלי שוקע עמוק בביצת הכמו
ניסיתי לא להיות בערך

התחלתי גבוה איתך ומאז אני לא מזהה
מאז אני לא מנסה

אני מצטער שלא נתתי לך הכל
שלא היה אחרת

הבדידות הכי גדולה היא זו שמוקפת אנשים

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות