חלמתי אותך

זהבה בן

מילים: רמי לב לחן: עדי ליאון עיבוד והפקה מוזיקלית: ערן כרמי
3/5

נתנה לו את חייו, האמינה בו, וכך הוא מחזיר לה? עכשיו היא חולמת שהוא חוזר אליה כמו "מלך השב מן המדבר" , נופל על ברכיו והולך אחריה שבי בדרכי עפר ובעיוורון עיניים. ואללה. ממש ככה? אפילו הנוטש-בוגד היה מת מצחוק למשמע הקשקוש. זהבה אולי תאמר: נו טוב, בחלום הכל בא בחשבון, אפילו מצב שהאוהב הנוטש ישוב כ"מלך מן המדבר".
לא קונה, ויש לי תחושה, שזהבה בן לחלוטין אינה יודעת על מה היא משלמת. איבדה שליטה על השירים שמספקים לה. היא מסתפקת בסלסול הטבעי המדהים, בהבעת העצב המקובעת, גם אם עליה לשיר 9 פעמים "חלמתי אותך" בשיר אחד. עם טקסט כזה, אתה לא יכול להאמין לה אפילו לטון קולה שמשדר – אני מרגישה ננטשת. זה נשמע יותר פרודיה על שיר "מזרחי" מאשר שיר אותנטי. גם הלחן והעיבוד אינם משמשים חבל הצלה. מה חבל שזמרת מופלאה שכזו ממשיכה לדרוך במקום.

חלמתי אותך בעיניים אוהבות/ חוזר הביתה ואומר לי אני שוב מצטער/ חלמתי אותך מחבק אותי כמו פעם שאהבת/ ונשבע לי שלנצח תישאר
את חיי אני נתתי/ אהבתי, האמנתי / ועכשיו אתה חסר
חלמתי אותך/ מתגעגעת יותר ויותר/ בוא אליי ואל תוותר/ חלמתי אותך/ ורציתי שלא יגמר נצח איתך/ חלמתי אותך/ רק רציתי שתדע/ אוהבת אותך
חלמתי אותך שתחזור אלי/ תיפול על הברכיים/ ותגיד לי שיש לנו מחר/ בדרך עפר אחריי תלך בעיוורון עיניים/ כמו המלך השב מן המדבר
את חיי אני נתתי/ אהבתי, האמנתי / ועכשיו אתה חסר
חלמתי אותך/ מתגעגעת יותר ויותר/ בוא אליי ואל תוותר/ חלמתי אותך/ ורציתי שלא יגמר נצח איתך/ חלמתי אותך/ רק רציתי שתדע/ אוהבת אותך

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אפילו חרש היה שומע שזה לא מלך השב ממדבר אלא
    הלך השב מן המדבר
    ככה זה כשלא שומעים שיר אפילו פעם אחת וכותבים ביקורת ..אז אפשר לקלוט את ההחמצה
    ולזהבה בן אומר אהבתי בענק ! לך אני מאמין לכל מילה בשיר תצליחי..

  2. אוי ואבוי, איזו נפילה זאת אחרי השירים הטובים שהגיעו לאחרונה למדור הזה ( רוני פרי, דניאל סלומון, יובל בנאי, לינה מחול הנפלאה ). מה אישה בת ארבעים שרה את הקישקוש הזה? ושלא יטיחו לי ש"זה סיגנון אחר" ו-"אתה לא מבין בתחום הזה" ו-"לך, יא אשכנזי". כל אלה הם צביעות פשוטה. זה רע כי זה רע, לא סגנון ולא דובים צהובים – רע זה רע, יא באבא. זהבה בן- הרי בתחום שאת שייכת אליו כבר לא סופרים אותך ממש. אולי תשני פאזה ופשוט תעשי משהו שאת באמת אוהבת? לא ייתכן שזאת רמתך האמיתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן