מיקיאגי, "נער שוליים" לשעבר, מתבונן בעולם כאוטי מזווית ריאליסטית-מפוקחת (אלימות, אסונות, מוות), ומנגד מתמקד בעולם אחר, זה של ציור ומילה, כדי לחזור למישור האישי – לחום של הבית, אפילו למצב עוברי. "אם העולם אוהב אותך" – שר מיקיאגי בליווי קול נשמה, כדי למצוא נחמה. משפט שנשמע כמעט כהימנון אהבה.
מעט מכיל מרובה, מנגינה של פעם, כאילו נכתב למחזמר בנוסח ברודווי הקלאסי.
העיבוד האקוסטי (פסנתר חליל) מתיידד עם נגיעות אלקטרוניות כדי לשדר טון רגשני מתכוון, ללא עודפי שומן מלודרמטיים. קולו הגבוה של מיקיאגי לא איבד מאיכויותיו. איך היו אומרים פעם בלי להתפלסף: שיר רגש יפה.
יש שראו את העשן/ ויש שלא הספיקו/ יש שחלמו/ וכבר מתו מזמן עשר שניות עד לשיגור/ ואז הכל בורח/ ענן נבקע/ וחופים נקרעים הזמן אולי הולך ומתקצר/ אל תספור בלב, אל תסתכל/ איש אחד יושב בתוך סירה/ אחר רושם מילה אחר מילה… שתדע אם העולם אוהב אותך/ בוא הביתה/ ואם אני אוהב אותך/ אז תן לי סימן… עכשיו אני מוכן עכשיו/ שוב לחזור כמו לעובר/ רוח של ים/ אני נכנס לשם
