הביצוע המקורי של השיר אינו של רוברטה פלאק. היא שמעה את השיר  באוזניות במהלך טיסת TWA מלוס אנג'לס לניו-יורק. הזמרת ששרה – לורי ליברמן. לפי הסיפור של ליברמן, השיר נכתב בהשראת הופעתו של דון מקלין במועדון "הטרובדור" בלוס אנג'לס, ובמיוחד אחרי הקשבה ל – Empty Chairs . כותבי השיר צ'ארלס פוקס ונורמן גימבל אכן כתבו את השיר עבור אלבום חדש של ליברמן ב-1972. פוקס טוען כי כ הסיפור על דון מקלין הוא "אגדה אורבנית". לדבריו, כשניגשו לכתוב לליברמן שירים, הם נעזרו בספרון שבו כתב נורמן שמות סתמיים לשירים פוטנציאליים. אחד השמות היה Killing Me Softly With His Blues. הם הורידו את ה"בלוז" כי זה נשמע אולד פאשן ב-1972. לורי שמעה את המילים והלחן והתאהבה בשיר. זהו. לא דון ולא מקלין. אבל "האגדה האורבנית", מתברר, חזקה יותר מכל סיפור אחר, ואפילו דון מקלין עצמו אימץ אותה להופעותיו, כהקדמה לשיר Empty Chairs.
נחזור לרוברטה פלאק. אחרי ששמעה את השיר, הרגישה שהיא יכולה להעניק לו אינטרפרטציה משלה. היא נכנסה לאולפן בניו-יורק, ואחרי כמה חזרות החליטה לעשות שינויים במבנה האקורדים של השיר (סיום מאז'ורי במקום מינורי). פלאק עבדה על השיר באולפן 3 חודשים. היא הייתה אז אחרי זכייה בגראמי על First Time Ever I Saw Your Face. על השיר הנ"ל היא קיבלה ב-1974 לא פחות מ-3 פרסי גראמי (תקליט השנה, שיר השנה, הביצוע הקולי הטוב ביותר). בין גרסאות הכיסוי הבולטות של השיר – הפוג'יז ב-1996, בסגנון היפ הופ / ראפ ובהשתתפות לורין היל. הפוג'יז רצו תחילה לשנות הטקסט לשיר על עוני והתמכרות לסמים, אבל כותבי הישר התנגדו.

Strumming my pain with his fingers,
Singing my life with his words,
Killing me softly with his song,
Killing me softly with his song,
Telling my whole life with his words,
Killing me softly with his song

I heard he sang a good song, I heard he had a style.
And so I came to see him to listen for a while.
And there he was this young boy, a stranger to my eyes.

בתמונות מלמעלה: רוברטה פלאק, לורי ליברמן, הפוג'יז