גבוה – האוסף

נתנאלה

הקומה ה-19
4/5

זוכרים לה חסד נעורים על שנות השבעים שלה: יופי מסוג אחר, נאווה ואקזוטית, מעין מראה אינדיאני, קול נמוך, מסתורי שלעיתים נסק למרומי המנעד. זמרת שיודעת לבחור שירים שמתאימים במדויק לה.
נתנאלה עושה בשנים האחרונות מאמץ להחזיר עטרה ליושנה. החזרה מהגלות אחרי קטיעת הקריירה כאן – לא הייתה פשוטה מבחינתה. שלושת השירים החדשים שפוזרו בין השירים הותיקים והמוכרים אינם יכולים לחדש ימיה כקדם, למרות המאמץ שלה להתחדש בשיר קשה כמו "זה מה שאימא אמרה לי" בהפקה המוסיקלית של יזהר אשדות, שהוא פן פאנק-רוקי חדש ומעניין במוסיקה שלה. כמעט קונטרסט לסגנון הלירי ההרמוני המוכר מהשירים הישנים. בשיר חוזרת נתנאלה לימי ילדותה בחשבון נפש נוקב ודרמטי עם אימה – "מימיי לא ידעתי שמחה/ מיטתי מכאב התאנחה"… למרות ההעזה – זה אינו השיר שיחזיר אותה בגדול לקהל. גם שני השירים החדשים הנוספים "אל תבקש לחוף" (שיר מלנכולי, מיוחד מאוד) ו"שן עולמי", אינם מנהלים יחסי גומלין פוריים עם הרפרטואר הישן שלה, שהוא-הוא עיקר אלבום האוסף. "שן עולמי", לעומת זאת, הוא ברוח שיריה הישנים. האלבום "נדודים" שיצא ב-2011, והיה אמור להציג את התערותה המחודשת במוסיקה המקומית – כמעט אינו מיוצג באוסף.
"שלכת אבי" מתוך "על גן אדן חלוני" (1987) חובר ל"זה מה שאימא אמרה לי" בקצב, בעוצמה התחושתית, בהפקה המוסיקלית. גם בשיר הזה עוסקת נתנאלה בטראומת ילדותה: "אבי נשר ממני/ לפני הולדתי/ נמשך נמשך לארץ/ ואני לו מחכה ואין יודעת"…
רוב השירים בדיסק יצאו באלבומיה הותיקים – "נתנאלה" (1975), "עוד יבוא היום" (1976), "על גן אדן חלוני" (1987) "נתנאלה שרה משירי אהוד מנור", שירי פסטיבל הילדים, להקת חיל האוויר, הקלטות של "קול ישראל". "שיר היונה" בסיום, שעל שמו נקרא האוסף הוא השיר הישן היחד שהוקלט מחדש.  השיר יצא במסגרת פסטיבל הזמר 1974. זוהי הגרסה השניה באוסף לשיר. האחרת – דואט של השיר עם מחברו, מתי כספי, מתוך תוכנית רדיו ששודרה ב-1975.
הטיפול בגרסה החדשה נמסר לאסף אמדורסקי, שנשאר נאמן לצליל המיתרים של המקור.  נתנאלה לא הלכה בשיר הזה על חידוש מסעיר, אינטרפרטציה חדשה, אלא השאירה את השיר בקווי המתאר הישנים שלו.
נתנאלה לא רק שלא איבדה דבר בטון, במנעד, בהגשה, אלא משדרת את ההיבט היותר בוגר שלה מנקודת הזמן הזו. למרות שאני מחפש אצלה את החדש והחדשני, הרשיתי לעצמי להתרפק, וגם הרגשתי טוב עם זה.
לגלות-להתאהב מחדש? בשני שירים שהלחין סשה ארגוב – "רוח שלי, גשם שלי", שיר קסום של תרצה אתר בעיבוד מתי כספי, "עד" של אהוד מנור בעיבוד רפי קדישזון. ביצועים של עומק ובשלות.
מודה: גם אני אגיע להופעה שלה כדי להתלטף בשירים הישנים בגרסתם החדשה. יש לא מעט: "ימים לבנים", "שובי לביתך", "היה לי חבר, הייה לי אח", "לא דיברנו עוד על אהבה", "הליכה לקיסריה" ("אלי אלי") "ספינת זיכרונות", "עוד יבוא היום".

**** נתנאלה עזבה לשוודיה באמצע שנות השבעים, והלכה בעקבות אהובה פול טאבו. כעבור כעשרים שנה, היא חזרה לארץ להתגורר בעין הוד ושוב ארזה וחזרה לשוודיה. אחרי חזרתה השנייה לארץ, שמעתי אותה ב"ימי זמר בחולון" 2009 בערב שנקרא "פנינה לצווארה", שבו אירחה את שלמה יידוב.

שירים: ימים לבנים, הייה לי חבר הייה לי אח, שובי לביתך, שלכת אבי, אל תבקש לחוף (חדש), שיר היונה – דואט עם מתי כספי, מעבר לים, בן, לא דיברנו עוד על אהבה, בדרך הגדולה (ענבלים), אחרי שנסעת (ואותך) עם מתי כספי, זה מה שאמא אמרה לי (חדש), רוח שלי, גשם שלי, הליכה לקיסריה (אלי, אלי) עוד זמן עם אהוד מנור, שן עולמי (חדש), ספינת זכרונות, אי הנצח – לא אשכח, עד, עוד יבוא היום, שיר היונה – ביצוע מחודש.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות