אורי בראונר כנרות מצליח לשדר את עומק הייאוש של הניצב על החוף מול שתיקת הים. צלילי הרוק, אפקט הדיסטורשן, הטון הנמוך והמחוספס הם צלילה לתוך עומק הדכדוך והתסכול. בראונר כנרות חש את חוסר האונים והתוחלת, משדר את התחושה הפטלית מול האינסופיות, את השתיקה הנוראה מול הים. אנחנו מכירים את גרסתה של יהודית רביץ לשיר הזה. האינטרפרטציה הרוקית של בראונר ממחישה עוד יותר את תחשות הנגזר מכוח עליון.
*** שיר מתוך "חיים גורי – עשוי מאותיות", ספר-דיסק חדש מסדרת גיבורי התרבות של "נענע-דיסק" ו"עבודה עברית" שכולו משיריו של המשורר חיים גורי בן ה- 91.
צילומים: רולנדו אוליביירה (כנרות) ורדי כהנא (חיים גורי)
שְׁתִיקַת הַיָּם.
אַתָּה תֵּלֵךְ וְלֹא תַּגִּיעַ.
לְעוֹלָם.
שְׁתִיקַת הַיָּם.
הַצּוֹלְלִים
חָזְרוּ רֵיקָם.
אֶל קַו-הַחוֹף
שָׁבוֹת סְפִינוֹת מְנֻצָּחוֹת
וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּגַבָּן.
אֲנִי
וּשְׁנוֹת הָאוֹר
וּמַחְשְׁבוֹת הַיָּם.
לִבְסוֹף נָנוּחַ
וּפָנֵינוּ
עֵשֶׂב-יָם.