דויד-ברוזה-יהיה טוב -צילום-מרגלית-חרסונסקי

דויד ברוזה יהיה טוב

דויד ברוזה

מילים: יהונתן גפן לחן: דויד ברוזה
4/5

כמה פעמים שר דויד ברוזה את השיר הזה. לראשונה שמעתי אותו במופע "שיחות סלון" עם יהונתן גפן ב-1978 על רקע הסכמי השלום עם מצרים. בהמשך בפסטיבל הפופ בנואיבה באותה שנה. ברוזה שר את השיר כטרובדור במסורת הפולק האמריקני, בגוונים אינטימיים ודרמטיים. השבוע אחרי 36 שנים שמעתי את ברוזה שר את השיר בתום הקרנת East Jerusalem / West Jerusalem, סרט המספר את סיפור הפרויקט שלו עם מוזיקאים מפלסטין ומישראל, שהתגשם בסשן הקלטות של שמונה ימים באולפן של הלהקה הפלסטינית  סברין.
הטקסט – שיר מחאה בנוסח זמרי השישים בארה"ב. הדובר בשיר מביט מהחלון ורואה דברים לא טובים. התחלפות התפקידים בין המלך לליצן נועדה להדגים את הגיחוך ביחס למנהיגות פוליטית. הנביא הפך לליצן, נבואות הזעם שלו נשמעות לקהל כבדיחה משעשעת. הליצן נהיה מנהיג. היאוש כה גדול שלא ברור אם האביב ישוב עוד. לפעמים אף נשבר, אבל עדיין נמצא כאן – איתה וחוזר פעמיים על "יהיה טוב".
הפזמון משחק על המשמעות הכפולה של הביטוי "יהיה טוב". מצד אחד, יש בו המון תקווה שהמצב ישתנה לטובה, ומצד שני זו כמעט התשובה האוטומטית של אנשים שנשאלים אז מה יהיה, ואומרים בחצי ייאוש חצי תקווה – "יהיה טוב". מצד שלישי, כששומעים את ברוזה שר – הוא ממש מתכוון לטוב. לא נשבר, כמו שאומרות המילים.
"ילדים לובשים כנפיים / ועפים אל הצבא / ואחרי שנתיים / הם חוזרים ללא תשובה". כנפיים במשמעות הגוזלים שפורשים כנף ועפים מקן הוריהם אל הצבא, אבל אחרי שנתיים (בזמן כתיבת השיר ארך השירות 24 חודשים) חוזרים עם אותן שאלות.
יהונתן גפן נגע בשיר גם בחיים בישראל על רקע המלחמות: " אנשים חיים במתח / מחפשים סיבה לנשום / ובין שנאה לרצח / מדברים על השלום". הנשימה מסמנת את החיים, אולי זו השאלה שאת התשובה לה מחפש הדובר – סיבה לנשום, סיבה לחיות במקום שבו החיים במתח מתמיד, ורק בין שנאה לרצח, בהפוגות הקטנות בין אירועים אלימים וקשים, רק אז מדברים על השלום.
באירועים אלימים – גם השמיים הופכים לזירת מלחמה. בין העננים מופיע מטוס חטוף. הסיבה? "ממשלה של גנרלים / מחלקת את הנוף / לשלהם ולשלנו / ולא רואים ת'סוף". כלומר ממשלה של אנשים הרואים את החושבים צבאית ולא אזרחית.
הבית האחרון בשיר עוסק ישירות בתהליך השלום עם מצרים, ומתאר את הגעתו של אנואר סאדאת לישראל. "איך שמחתי לקראתו", כותב הדובר ומביע לראשונה בשיר ממד אופטימי כלשהו.
הדיאלוג שמתנהל עם הנשיא מתחיל בשמחה ותקווה. הדובר אומר לו "בוא נשלימה ונחיה כמו אחים", אך התשובה של נשיא מצרים היא "קדימה, רק תצאו מהשטחים". כלומר מדובר בתהליך מותנה, 'צאו מהשטחים' (באותה עת חצי האי סיני, שבסופו של דבר הושב למצרים במסגרת הסכם השלום, נחשב לחלק מה"שטחים" שישראל כבשה).
השיר "יהיה טוב" נתפס בעיני רבים כשיר לעידוד השלום, אך בטקסט קיימת ראיה מפוכחת שמתייחסת לתהליך בחשש ובסקפטיות מסוימת כלפי הטבע האנושי, ויכולתו לחיות בשלום עם אחיו בני האדם. השורה החותמת את השיר מסמנת את התקווה שלמרות הכול אולי יבוא יום חדש שיאפשר אמת. "אני מביט מהחלון אולי יגיע יום חדש".

אני מביט מהחלון / וזה עושה לי די עצוב, / האביב חלף עבר לו / מי יודע אם ישוב / הליצן נהיה למלך / הנביא נהיה ליצן / ושכחתי את הדרך / אבל אני עוד כאן
ויהיה טוב / יהיה טוב, כן / לפעמים אני נשבר / אז הלילה / הו הלילה / איתך אני נשאר
ילדים לובשים כנפיים / ועפים אל הצבא / ואחרי שנתיים / הם חוזרים ללא תשובה / אנשים חיים במתח / מחפשים סיבה לנשום / ובין שנאה לרצח / מדברים על השלום
ויהיה טוב…
שם למעלה בשמיים / עננים לומדים לעוף / ואני מביט למעלה / רואה מטוס חטוף
ממשלה של גנרלים / מחלקת את הנוף / לשלהם ולשלנו / ולא רואים ת'סוף
הנה בא נשיא מצרים / איך שמחתי לקראתו / פירמידות בעיניים / ושלום במקטרתו / ואמרנו בוא נשלימה / ונחיה כמו אחים / ואז הוא אמר קדימה, רק תצאו מהשטחים.

וידיאו: "יהיה טוב" בסינמטק ת"א לרגל הקרנת East Jerusalem / West Jerusalem

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן