לילה של חפירות עבר עליה. היא מבקשת ללמוד איך למחוק כל השאלות הכבדות הרובצות על כתפיה, להתחיל ממקום חדש, לדעת מי היא. המציאות אינה מספקת תשובות.
רוני פרי משדרת מצוקה אישית. מחפשת משמעות לחייה. רוצה ללמוד משהו שלא חשבה עליו. העבר לא מסייע, אפילו מפחיד. היא מבקשת הבהרות ע"י מחיקת כל מה שהיא יודעת. בינתיים לא מתקדמת לשום מקום גם כשהלילה מסתיים, המציאות נגלית אכזרית, האור חושף קורבנות בכל מקום.
שאלת "משמעות החיים" יכולה להישמע כעוד גחמת גיל התבגרות נדושה, כל ההבדל הוא באופן שפרי מביעה אותה. היא שרה את התסכול בעוצמה פנימית מחלחלת. התזמור מסייע להבליט את המלנכוליה ללא סערות דרמטיות. ה"שקט" הזה משדר תחושת לילה מתוחה-מעיקה. מצד שני במנגינה, בטון יש יופי שמקהה את הדכדוך.
סינגל שני לקראת אלבום, מוביל את רוני פרי בדרכה האותנטית. החבירה לעופר מאירי מסייעת לה לשמור על קווי המתאר המאוד מיוחדים לה.

With first light I walk/ A reality made of sound/ I`ve been up all night/ Sleeping but up/ I think i`m still asleep/ I can`t tell anymore/ So now i`m following the light/i`m ahead but behind
Can you teach me to remember nothing/ But know who I am/ The wheres, the why whys, the whats/ They`re too heavy for my shoulders
Chorus:
The sky is too deep/ The sea is too high/ The future becomes afraid of the past
With one life I try/ To find some kind of meaning/ Something coherent/ While I keep getting drunk
Can you teach me to think of something/ That`s never been thought of/ The rights, the wrongs, the maybes/ I`ll ban them from existence
Chorus
With first light I walk/ And i`m not getting anywhere/ With one life I try/ And the victims are everywhere
Chorus
Afraid of the past