תגיד לי

שלומית אהרון

מילים ולחן: שלמה ארצי עיבוד והפקה מוסיקית: פטריק סבג
4/5

געגועים לאבא שלחו את שלומית אהרון לשלמה ארצי, שכתב  והלחין  לה, כנראה, את געגועיו לאביו. ההתרגשות שלה מראה כי התחושה מאוד משותפת.
מה שהוחמץ בחיים, מגיע במילים וברגש באיחור. הרצון להכיר באמת את האב –  נובע ממקום אישי מאוד, אפילו אנוכי. הפחד של הדובר/ת מהמוות, מוביל לניסיון להכיר מעט ממה שעבר על האב. הגיל משתקף בראי של האב הנפטר. הספינות כבר זזו כמשל למסע בכיוון אחד – אל החידלון.
היא שומעת את אביה מדבר אליה, חולמת "בתמונות" כשהם ביחד, אבל בחלום כמו בקולנוע, הכל אפשרי, והן (התמונות) רצות בהילוך לאחור, שיטה המאפשרת לחיות בזיכרון ובהווה בעת ובעונה אחת. בקשתה ל"עותק" של פניו מיומו האחרון, היא ניסיון לשמור אותו חי בתודעתה. הגעגועים לחיבת האב גדולים. הם גוברים בעיקר בלילות הלבנים שלה. אז היא חשה הכי קרובה אליו.
המוסיקה מניעה את הטקסט במקצב הטנגו הענוג. שלומית אהרון מלו דרמטית בחלק הראשון של השיר. בחלק השני יורד המינון לנוגה ומאופק יותר. הטנגו הוא ז'אנר מעצים דרמה כשלעצמו, ודווקא הפנמה המסוימת (חלקו השני של השיר) מצליחה להעצים את הנרטיב. המוסיקה נטולת הגיל מעידה, כי הגיל בכל זאת קובע, כאשר הלבבות נפגשים בצומת רגיש כמו געגועים לאב על קצב שהוא, ככל הנראה, אהב.

**** שלומית אהרון על החיבור עם ארצי: "תמיד אהבתי את השירים של שלמה, את הדרך בה הוא משלב אהבת אדם ואנושיות יחד עם כאב ושמחה. החלטתי ליצור איתו קשר למרות שמעולם לא הכרנו רשמית. הוא לא התמסר במהירות, הוא שאל המון שאלות, חקר, בירר. תוך כדי שיחה, שיתפתי אותו בניסיונות שלי במשך שנים רבות לכתוב שיר על אבי שנפטר כשהייתי בת 17 בלבד. מעטים יודעים שאת שמו הפרטי אהרון אימצתי כשם משפחתי. המוות של אבי ,תמיד היה עבורי מעגל שלא נסגר, פצע שלא הגליד. רציתי שיר לא דרמטי, לא בכייני ואפילו לא ממש עצוב. רציתי שיר שהוא מעין חיבוק עם אבא. כשבוע לאחר השיחה הזאת, הגיע אלי שיר שזעזע לי את הלב, יש בשיר את הכול, את האישה הבוגרת, ואת הילדה הקטנה הכמהה לחיבוק. אני מרגישה ששלמה העניק לי במתנה את שיר חיי"

תגיד לי אבא/ האם אתה שומע אותי / יש לי מקום בו / אני רוצה רק להכיר/ להכיר אותך קצת/ כדי שהסופים/ שלי יהיו יותר יפים .
תגיד לי משהו / האם תחזור אלי בסוף/ ספינות כבר זזו / אני עומדת על החוף/ צועקת אבא/ והמילים שלי עפות/ ומציפות .
אני יודעת / שהשלמות לא מעשית/ אני שומעת / אותך מדבר אל תוך ליבי / בסוף הלילה הכל חוזר שוב על עצמו אחורנית
נקיף ת'פארקים / נמצא פירצה ליד החוף/ תקנה לי ארטיק / תכתוב לי את המנגינות/ בסוף הלילה הכל חוזר אחורנית כמו רכבות …..
תקרא לי מותק / תשים אותי בכף ידך / סדר לי עותק / של הפנים ביום מותך / באמצע לילה/ אני לא ישנה אבל ערה איתך
אני יודעת / שהשלמות לא מעשית/ אני שומעת / אותך מדבר אל תוך ליבי / בסוף הלילה/ הכל חוזר שוב על עצמו אחורנית/ נקיף ת'פארקים / נמצא פרצה ליד החוף / תקנה לי ארטיק/ תכתוב לי את המנגינות / בסוף הלילה הכל חוזר אחורנית כמו רכבות .

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן