אלבום זהב

הדמעות

הפקה עצמאית
3.5/5

"ואולי עוד דקה ארוכה מתגנבת/ דקה לכודה נדיבת חמוקיים/ תתפשטי לך עמוק בעיני", שר אפיק פלג שיר פואטיקה ארוטית, שנשמעת פולק רוסי מתנה אהבים עם מוסיקה יוונית. שיר שפותח את "אלבום זהב" של "הדמעות", הרכב אקלקטי, בעל אוריינטציה שנסון-קברטית-עממית בהפקתו של אבי בללי מ"נקמת הטרקטור" ובעיבודיו של האקורדיוניסט ויטלי פודולסקי. השיר מזמין לפתוח בקבוק יין לשירת שיכורים בצוותא.
מסיבת ההצדעה האולד פאשנית נמשכת בואלס "ג'ולייטה של הרוחות" (הקשר לסרטו ה סוריאליסטי של פדריקו פליני משנת 1965 – כנראה מקרי בהחלט) סיפורה של עלמה נעלמת ש"מסיעה במסלול המראה את מרכבת האש הכתומה", ועכשיו כבר אין לה איפה לנחות, נשארת מאחור.
אפיק פלג מפליג באפיקי הדמיון הרומנטיים שלו, שר בקול שרירי מגושם משהו את הפנטזיות שלו, החוברות בקלילות נסבלת למקצבים ולמנגינות של פעם.
"פעם הייתי זמר/ היום לעצמי אני שר/ פעם הייתי מליין/ היום אין לי גרוש מזומן" ממשיך פלג במקצב טנגו.  אילו זו הייתה כאן פרודיה על סגנון – ניחא, אבל השיר הזה הוא התרפקות סתמית בקצב 2/4 ובטקסט געגועים אינסטנט על הטוב של פעם ועל הרע של היום בחריזה שבלונית. מצד אחד עניין אישי – מוזה שהסתלקה, מצד שני עניין חברתי – פעם היה כאן כבוד. מה הקשר?
מה זה? גחמה נוסטלגית במקום מחאה אותנטית. התבכיינות במקום אמירה. מה טוב? קריצת העין מגיעה מהעיבוד הקברטי. בזה כוחם של "הדמעות".
"מזל טוב יום הולדת מי חוגג אתך קטנה?" שר פלג בהבעה תיאטרלית של געגוע ותשוקה לילדה שלו. "לו רק יכולתי לאחל לך שיהיה לך טוב בלעדי", נותן לכינור של תומר מוקד לאלתר לסלסל את געגועיו הנרגשים.
פרץ הנוסטלגיה הנוגה מגיע לשיאו הדרמטי בואלס של "אופנים וספר" שכתב אבי בללי. על סיפורו העצוב של מתגעגע לילד שהייתה לו אחת "שאותי אהבה מאירופה" (שגיאת תחביר?) – "כשאיבדתי אותה, גם איבדתי קצת היגיון". פלג שר את השיר בסערת חושים מתכוונת כאילו זה בדמו בליווי קלרינט מחלחל.
בשיר הבא, סלואו טמפו, דועך קולו למצב מדוכדך: "תן לחתול לאכול שלא יהיה רזה/ תן לילד לגדול/ שיהיה יפה/ תן לאישה בלי לחשוש כי היא הכי הכי/ ולשכנה תן בראש שלא תשכח שהיא"… שלא תשכח מה? נשמע על גבול הג'יבריש המושר במצב הזיה. מסוג השירים שלא היו חשים מקופחים אילו נשארו בחוץ. כמעט באותו טון מבקש פלג בשיר "עצם החיים": "היי לי אם ואחות וביחד גילוי עריות והיי לי אם אחת וגם זונה" (מילים ולחן: אבי עדאקי)
אם לא די בגחמה הזו, מגיע "לאן נעלמת תוכ'י", המוגדר בפי היח"צ שיר הקאלט של הלהקה. הפקת דאב אקוסטית אלקטרונית בעגה מרוקאית בהפקתו של בנו הנדלר. גם קוריוזים הופכים לעיתים קאלט, וזו מן הסתם הבעיה של "הדמעות" שהיא לעיתים יותר קוריוז מוסיקלי מאשר קברט איכותי.

שירים: אינטרו אקורדיון, שיר ציד, ג'ולייטה של הרוחות, פעם, מזל טוב, אופנים וספר, הלואי, עצם החיים נ.ב, לאן נעלמת תוכ'י, חתול מיילל.
אפיק פלג – שירה, יונתן מילר – כינור, מנדולינה, קלרינט וקולות, דורון רפאלי – תופים, כלי הקשה, אלעד מוסקטל – בס, תומר סאלם – אקורדיון.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות