שרית חדד

שרית חדד

אבי גואטה הפקות
3.5/5

נתחיל מהסוף. זה הולך ככה: "תודה לאל יומם וליל/ שאני בת ישראל/ בת של מלך המלכים/ הילדה של אלוקים". המוסיקה דאנס לרחבות. יאללה בכפיים. עיבוד מזיז של דודו קמה. שרית חדד חוגגת על אלוקים בשיר געגועים למסורת של בית ההורים.
אתם יכולים לקבל את אלוהים בלחן עצוב בשיר הפותח: "האור בנשמתי". המילים – "בעילום שם" (מה זה?! שרית חדד עצמה? הוראת השב"כ, צו בית משפט? ) הלחן של טל שגב. גם כאן מככב "מלך העולם". שרית חדד שרה: "אלוהיי רצוני להתקרב אליך בכל כוחי".  הפעם – מדוכדכת.
בשישה עשר השירים החדשים עושה שרית חדד מאמץ לשמור על איזון בין העצוב לשמח. קיבלתם שיר אחד עצוב, צפו מיד לשיר שמח. שמירה על שיווי המשקל היא אחד מסודות ה"ז'אנר".
לצורך המינונים הנכונים, גייסה שרית נבחרת של כותבים: בראש הרשימה, מי שמבקש קרדיט על שמו באנגלית – Henree. הנרי (סליחה על העברית) יודע היטב את נפש הזמרת, מספק לה פופ דאנס דרבוקות עם תבלין ערבי על האוהבת, שאהובה זנח אותה וטס למיאמי עם כרטיס לכיוון אחד. לא דמעות אלא כפיים.
עצוב:  "לנשום אותך" הנוגה של פאר טסי ואריק זנתי – הפעם על האוהב שמבקש "פינה לשקט הנפשי שלו" (שילך לפסיכולוג) ומשאיר את האוהבת שבורה בגעגועיה. החמאה והלחם של שרית חדד המסלסלת לפסגת הרגש.
נהייתם עצובים? – קבלו את "תפרנים". המילים של הנרי. הלחן – פוליקר. העיבוד של תמיר צור. מנחשים מה הסגנון? נכון. פיראוס על הקו. מתחפש לשיר סוציאלי. אין להם כסף, אבל יש הרבה אהבה. כששרת חדד שרה, אפשר לסלוח על הקלישאה. וגם אל דרגה: היא לא תצא לרחובות בשביל התפרנים.
נהיה לכם שמח מדי? קבלו את "הבטחת לי עולם" העצוב של הנרי. . על האוהבת שתמהה אן הוא מרגיש כלפיה כמו שהיא חשה כלפיו. הטקסט – עברית-שפה-קשה ומשובשת: "והנה אנחנו מסתכלים אחד לשנייה בעיניים/ ומבטך חומק ממבטי"… שהנרי יבדוק מה השגיאה.
איזונים? "לילה לילה" של דיקלה ויפתח שחף על ההוא שבא אצלה בלילה ומעיר אצלה את "כל השיגעונות". לא מכרה לו את כל סודותיה, אבל הנשיקות – נשיקות חייה. אז גם דיקלה משחקת אותה ראש מסחרי בגלימה של "תרבות ערבית" ליצירת פופ אוריינטאלי קליט.
משהו שהוא סוף סוף שיר-שיר, כתוב יפה ובלי מניפולציות? אני הולך על "חצאים" – שיר געגועים פשוט ויפה, לא תפור כקונפקציה טיפוסית לז'אנר, הגם שהטקסט, מעין פרפרזה על סיפור אדם וחוה, נשמע מה-זה מופרך.
ואז חוזרים לעצוב-דרמטי של "ליבי עוד אוהב" (אופיר כהן/ ערן כרמי) על האוהבת השפוטה-פגועה. "הוא רוצה שארקוד לפניו לצלילי החליל האסור/ שליבי למולו מוטל שבור". ניסיתי לתהות מהו "החליל האסור?" אולי אופיר כהן יכול להסביר את השרבוט.
עצוב לכם?  קבלו את "מימי" – על האמא שמצפה שהבן שלה יביא לה כלה, איזה נכד או נכדה. שוזרים ערבית בטקסט, כאלו להדגיש את האותנטיות. לא קניתי. ההחנפה בערבית מגיעה גם ממורן דוד וחגי סהר ב"אינתה דאיימן עומרי" – "כשלב נשבר אתה חוזר ושר אני כבר לא אני".
שרית חדד אינה יכולה בלי הקלישאות הים תיכוניות כמו "בשבילי" של מתן ממן בטקסט מוזר. שרית שרה למי שמספר לה כי שמר את ליבו בשבילה שימצא את "סוד החיים" כי בתוכה היא מרגישה  "ילדה קטנה … שלא מחפשת עוד מסע של ריגושים".
מצד שני היא שרה טקסט ריגושים מובהק ב"כינורות ינגנו": "כינורות מתוקים עוד ינגנו כאן בשבילנו/ בארמון מזהב אני אוהב אותך/ רק תיתן לי קצת ממך/ רק תיתן לי את ליבך"… לתשומת ליבו של הכותב, אופיר כהן: ליבך – זה קצת? ליבך זה לא הכל?
עצוב? גיספן התקין מילים ללחן של במלחין הגרוזיני Zaza Khubukelashvili, שיר מצהלות שדודו קמה לקח אותו בעיבוד קצבי לרחבות משמחות הלבבות ומרקידות הרגליים. יאללה לרקוד.
שרית חדד בהפקת אבי גואטה הוציאה כהגדרת היח"צ "אלבום בהפתעה". התכנים, המוסיקה, העריכה כלל אינם מפתיעים. זמרת מופלאה שלא מנסה להגיע למקומות אישיים, אלא בוחרת תמהיל פופ בטעמים אתניים שונים לפי צרכים מסחריים של ה"ז'אנר". מבחינה זו אין חדש תחת השמש הים תיכונית שלה, בטח לא הפתעה.

שירים: האור בנשמתי, חיכיתי לו, לנשום אותך, תפרנים, מברוק, הבטחת לי עולם, לילה לילה, חצאים, ליבי עוד אוהב, מימי, ברגע אחד, אינתה דאיימן, בשבילי, כינורות ינגנו, לעוף, בת של מלך.

צילום: מרגלית חרסונסקי

שרית חדד – השקת הדיסק במועדון רידינג 3

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות