רונית שחר שרה שיר של לורן מילק לא רק כסינגר אלא כסונגרייטר. החיבור בלחן, בטון המתכוון מייצרים אמינות של קרבה אישית אינטימית. שחר פוגשת את זרם תודעתה של מילק, שכולו כמיהה לבואו של אהוב, המשופעת במים רבים (טהורים, שבורים, קשים מעצב). מילק עשתה שימוש בכל מה שדימיונה הוצף בו, כדי לחזק את מבע תשוקתה ולהוכיח שהיא מאוהבת. "תבוא כמו עוף החול", "תבוא כמו ברכת האדם", "בוא כמו יונה אחרי הגשם".
הלחן והקצב מעניקים לערגה הזו זרימה קצבית קולחת באוריינטציה פשוטה של פולק סונג. האם זה הקצב והמנגינה שלורן מילק דמיינה? גם אם לא, היא לבטח הופתעה לגלות שהשיר שלה נפתח כמו פרח באביב. רונית שחר נעה על הלך רוח נוגה, ועם זאת מאירה את השיר באור אופטימי, בביצוע שיש בו כוונה טהורה, כאילו היא כתבה לא רק את הלחן.
תָּבוֹא כְּמוֹ הַמַּיִם / הַמְעִירִים אוֹתִי בִּשְׁנָתִי/ תָּבוֹא כְּמוֹ הַיָּם/ גַּלִּים אֶל גַּלִּים/ תָּבוֹא כְּמוֹ הַקֶּצֶף שֶׁל בְּתוּלַת הַיָּם / תָּבוֹא כְּמוֹ עוֹף הַחוֹל/ תָּבוֹא כְּמוֹ בִּרְכַּת הָאָדָם.
תָּבוֹא כְּמוֹ הַצְּבָעִים הַחוּשָׁנִיִּים הָאֲסוּרִים / תָּבוֹא וְנַתִּיר אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים.
תָּבוֹא כְּמוֹ מַיִם / זוֹרְמִים בִּשְׁנָתִי/ תַּחַת שָׁמַיִם כְּחֻלִּים מִכְּאֵב./ בּוֹא כְּמוֹ מַיִם טְהוֹרִים / אֶל מִקְלַעַת הַשֶּׁמֶשׁ/ בּוֹא כְּמוֹ מַיִם שְׁבוּרִים.
שָׁם מַיִם קָשִׁים מֵעֶצֶב / בּוֹא בְּשִׁבְעַת צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת/ שָׁם רוּחַ נֶאֱנַחַת לוֹחֶשֶׁת/ בּוֹא כְּמוֹ יוֹנָה אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם.
בּוֹא תִּוָּכַח שֶׁאֲנִי מְאֹהֶבֶת.
