הלוואי

מרפסות

מילים: עומר בר שדה לחן: צחי אלוש ורועי בר שדה הפקה מוסיקלית: מרפסות ושלומי אטיה
2.5/5

"מרפסות" ממשיכה לספק חומר למדור הפופולארי "גברים בוכים בלילה". השיר מגיע אחרי "בלעדייך", וגם כאן כתיבה ששואבת מכל הנדוש בנושא. האהובה הבטיחה אהבת נצח, האוהב החרד רוצה להבין איך זה קרה, מבקש "להחזיר את הזמן לאחור" ושתישאר לפחות "עד אור השחר הראשון". כדי להגביר את צערנו מוסיף המקונן  מצב של "רועד מבדידות ומקור".
הטקסטים השדופים האלה זקוקים למוסיקה, שתציל אותם מנפילה לבור הקיטש. הצלילים הנוגים של הפסנתר מכינים את הקרקע לשירת הרגש של צחי אלוש. אלוש לוחץ על הדוושה, עושה כמיטבו לְרַגֵּש, מטפס מעלה מעלה בטון אמוציונאלי של כאב וצער. עדיין הכל נשמע כאן רגשנות יתר המנסה לנפח טקסט פשטני. גם ההפקה המוסיקלית (קולות ליווי, אפקטים של ציוצים) אינה מסייעת לשיר להיות מקורי יותר, אמין יותר. שורה תחתונה: אינני משתתף בצערם של "מרפסות" בשיר הזה.

את עומדת כך/ דלת פתוחה תיק ביד/ ואז תיעלמי ואשאר לבד/ ואני מנסה לחבר/ להבין איך הכל התפורר/ איך הרשינו והעזנו לוותר
הלוואי שהייתי יכול/ להחזיר את הזמן לאחור
אור ירח מאיר זיכרונות/ שוכבים מתלטפים/ ידיים נוגעות/ גופנו חובקים/ עיניים בוטחות/ עמוק מביטים אל תוך נשמות / אל תעזבי/ תני לי דקה/ הסתערי או שבי בשתיקה/ הישארי עד אור השחר הראשון
הבטחת שיחד נשאר/ נאהב לנצח ולא נשבר/ עכשיו הלכת והשארת אותי חסר
הלוואי שהייתי יכול/ להחזיר את הזמן לאחור/ הלוואי שהיית לחבק את גופי / הרועד מבדידות ומקור
אור ירח מאיר זיכרונות/ שוכבים מתלטפים/ ידיים נוגעות/ גופנו חובקים/ עיניים בוטחות/ עמוק מביטים אל תוך נשמות / אל תעזבי/ תני לי דקה/ הסתערי או שבי בשתיקה/ הישארי עד אור השחר הראשון

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות