לאן נגיע?

דקלון וסגיב כהן

מילי ולחן: יוני רועה
3/5

יוני רועה שרבט איזה קיטור על המצב. לא טקסט קוהרנטי. לא ברור אם רועה התכוון למצבו הכללי הרע של העולם, או ל"פשוטי העם" קשי היום, ואולי השלום הוא העניין ("היונה פוחדת"). כדי לחבר את הקשקוש למסורת – הוסיף פסוק מתהילים. חיפף מלל למענו של הצמד המצליח.
המוסיקה אינה טרוניה ואף לא מחאה. היא נועדה לשמח לבבות במסלול יווני בטוח. אולי רועה התכוון לשמחתם של עניים. כשהשיר יגיע למופע, הקהל ירים ידיים, יעיף רגליים, ישיר במלוא הגרון. האקצנט התימני פוגש את צליל הטברנה היוונית. תעשו שמח. תעשו לייק. לי זה נשמע מוצר כלאיים מניפולטיבי שמנסה לשלב ידיים עם המיינסטרים של המוסיקה הים-תיכונית. אם יש כאן מחאה – היא טבעה במימי הים התיכון.

בעולם שבו איבדנו צלם והמרבה במחיר הוא שמשפיע/ לאן נגיע/ בעולם שבו אבדה הדרך והיוצא ממנה הוא שיכניע/ לאן נגיע/ בעולם כזה קשה לחיות/ ומה שוות כל התקוות/ אם אנחנו עם עצמינו כאן לא מסתדרים/ בעולם כזה קשה לשרוד/ כשהטפל ממשיך לשלוט/ ומה איתנו אזובי הקיר פשוטי העם
מעבר מוסיקאלי…..
בעולם שבו היונה פוחדת והמדון המר הוא שמרתיע/ לאן נגיע/ בעולם שבו הדמעה בוערת ואת קולו של דל איש לא ישמיע/ לאן נגיע/ בעולם כזה קשה לחיות/ ומה שוות כל התקוות/ אם אנחנו עם עצמינו כאן לא מסתדרים/ בעולם כזה קשה לשרוד/ כשהחזק ממשיך לשלוט/ ומה איתנו אזובי הקיר פשוטי העם
" וראה בנים לבניך שלום על ישראל "

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן