נפגשים בסיבוב 2015 המופע המשותף

משינה אהוד בנאי

היכל התרבות ת"א
4.5/5

לענג, לענג, לענג. לרגש, לרגש, לרגש. לפנק, לפנק, לפנק. משינה שרים אהוד בנאי. אהוד בנאי שר משינה. מה יכול להיות רע? לא היה רע. במסגרת טרנד המחזור וההתרפקות ששוטף את הבמות כצונאמי, הקומבינה הממוחזרת הזו התבקשה. היא עושה טוב לשני הצדדים. גם לצד ג' – הקהל! משינה ואהוד בנאי נפגשים שוב בסיבוב. (כך נקראה תוכניתם המשותפת הקודמת) הקשר ביניהם, טוענים, נמצא איפשהו באמצע שנות השמונים בשיר "רכבת לילה לקהיר", שנכתב במשותף על ידי שלומי ברכה ואהוד בנאי.
בואו נאמר את זה בטרם ממשיכים: הקומבינות האלה עוזרות לייצר קופות שמנות. הקהל אוהב בגדול את הג'סטה. הכל הרי כבר מוכר, וזוהי עוד חגיגה, שאינה אלא מיחזור לחוגגים. אישית, אני מוכן להסתפק במשינה בלי לפגוש אותה בסיבוב עם אהוד. אני לא זקוק למשינה כדי להנות מאהוד אבל עם אהוד משינה משיבה רוח חדשה במפרשיה.
עשרים ושבעה שירים, שוברי מחסום זמן, תביטו ברשימה מטה. לוחצים על הדוושה. מופע מושקע שקלח בכל חלקיו. נו דל מומנט, עם תגבור נגנים משמעותי בכלי הקשה, בגיטרות, בקלידים, כולל (כלול…) ג'סטות – הדוד גברי בנאי, שעולה לספר על רחוב האגס 1, ועל מי שעשה לילדים יובל ואהוד בייבי סיטינג, גם הצדעה לאבא יוסי אחיו ב"פרצוף של צועני" וב"עוד שיר אחד", שיר הגעגועים החדש של יובל.
להיזכר במאיר אריאל ב"בלוז כנעני" של אהוד שיובל שר. להתרפק, להתרפק. לצאת מן העצב ולדהור עם "רכבת לילה לקהיר", "ג'מלי פורוש", "אין מקום אחר" ו"אידישע ראסטאמן" ולסיים באיזושהי נימת עצבות מאחדת שורות ב"תחזור", כשיובל התייחס לאנשים היקרים שכבר אינם איתנו. איזה תערובת נפלאה.
חזרו. אהוד, יובל, איגי, שלומי, איגי, מייקל, אבנר. חזרו בגדול. טעונים. הייתה אווירה טובה על הבמה. יובל ואהוד טיפסו לרמת אדרנלין גבוהה. ראיתי להם בעיניים. הגם שאני לא תמיד מרגיש נוח עם הדביקות הנוסטלגית והטרנד הזה של סגידה מקומית לכל מה ששייך לנכסי העבר, יש יוצרים והרכבים שמקבלים היתר והכשר לזמן בלתי מוגבל. משינה אינה חוזרת מהכפור. בטח לא אהוד בנאי. הם ממשיכים לחיות עם שירים שמתחברים כבר לנכסים מקומיים של מוסיקת רוק, שאפשר לקרוא לה "ישראלית" וגם להרגיש טוב.

שירים: יוצא לאור, להתראות נעורים, דוד ושאול, בדרך אל היים, ערבב את הטיח, לא יכול לעצור את זה, עגל הזהב, למה לי פוליטיקה, כוכבים, זמנך עבר, האגס 1, גברי בנאי – בין זכרון יוסף לשכונת הפרחים, גברי בנאי – מעל למצופה, פרצוף של צועני, עוד שיר אחד, כולם יודעים, נגעה בשמיים, את באה לבקר, בלוז כנעני, אהובתי, טיפ טיפה, ג'מלי פורוש, אין מקם אחר + אידישע ראסטאמן, הדרן: היום, רכבת לילה לקהיר, אסתר, תחזור.

נגנים: גיל סמטנה – בס והפקה מוסיקלית / נושי פז- גיטרה/ ערן פורת – תופים/ ניצן חן רזאל – כינור/ אלעד כהן בונן – פרקשן/ ביל צור – קלידים.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: בלוז כנעני

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות