אוסף של שנסונים במקצבים שונים, אווירת שנות החמישים והשישים שמועברת לימינו על-ידי זמרים שונים, קולות מתוקים, קולות מסתוריים, סמבה ובוסה, ולס וטנגו. "פריז קומבו", הוא ואלס מענג בקול שכמו עולה מהאוב של שנים עברו. קרן אן הישראלית הכי מצליחה בצרפת כיום שרה להיט ענק שהיא עצמה כתבה לזמר הנרי סלודור – Jardin d'hiver, וזה סמבה נוגה וענוגה. רק פריז היא יכולה להיות השראה לאוסף אנין כזה, הניו-וויב של השנסון. זמרי ה-Nouvelle Scene של פריז. גם המוזט וצליל האקורדיון יגיעו ב"אמלי-לז-קריונס" בביצוע טה פטיט ללאם, שמדיף ניחוחות פריזאיים אותנטיים. אז זוהי מוסיקה שהסבתא שלכם אהבה, והנה היא חוזרת עם תבלינים עכשווים, קולות רעננים. תומאס פרסן פותי עם "קפה השלום" מזכיר את סרג' גינסבורג עם אותה נימה אירונית במילים. קרלה ברוני מייצגת את טון זמרות העל הצרפתיות הפאם פאטאליות כמו ברברה. תקשיבו לזה. חדש בא במקום ישן, אבל לא מסלק אותו, מתרפק עליו, מוקיר אותו.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email